Jüdische Rundschau · 1938-03-29 · Heft 25 (29.3.1938) · page 7

HEBRÄISCHE BEHAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion! Dr. S. Kaliko ■־!ajj gmxi 3״ו אדר ב תרצ״וז׳ גליין ד./שנה 1 29. M Ä R Z 1 9 3 8 I Nr. 25 בעריכת ד״ו ש. ק א ל ק 1 על אקזר?לח יזד31ז אסר׳ 1!?ו6ץ לסקזיר את פ?ךת־ספפרי עם ס?5ף א^ר?ןא ל?וסיד. אפל ס?ן$יד סאן“ ל.קול מיד1 את הכסף׳ 3א?!ר1: "נפתי את ספ^ף לפ?רי?התנה׳ ומצות ןזקזבת־אבןה י?ןלה?עיני ה?ל פוף וזהב שבעולם!". הלך מחניני להן$ין את סוסיי לדן־ חולה אל ה^רא־לאתךא15• עין לרג 3ןקר?עה אךןה ולסוף אמר׳?ל9י 16זין־פתורה אין הוא רשאי(־יכול) לצף על ^סיז־ ל?!3ל ו$ךה את הוסף?נסן לפפרי׳ אלא כלי?לא יזבוא ןם הסגן־ני ל37ר ,עברה17׳ "עצתו היא׳ כי יסלק את הכסף שמאא ויוסיף עוד עדף8נ מ?לו לעניים׳ והעליון יסלח לו על חקזאו... ן3ן זע?ה. נמסר לדפוס ע״י נ׳ פ• מחיי נפתלי־צבי אימבר א) מעשה בנפתלי צבי אימבר, מחבר« ,ה ת ק וזז" שנזדמף למקום אחד עם אחד מראשי־העיר הרוסית. שאל אימבר את ראש־העיר: - "התקוה" מווי בעיניןזז• - דבר נאה! - מחיף ואומר הלו - אבל עם הרובד.6 נצד. ב) פעם בבואו לברלין נזדקק6 אימבר לעזרת רופא. שהיה גם מחבר־ספךים. מנון שלא היה בידי־ אימבר כסף, דחהיי הרופא בגפות־רוחי®. יצא אימבר מלפניו ו_יכתב _על דלת הרופא כזאת: פעם חיבר0, אוי לאדם פעם קיבר, &ה עובר. והחרוז10 השפיע לטובתו. i»>) נמסר לדפים ע״י 6נינה מבלוב zuerst. 12) etwa: bereuen. 13) etwa: vergreifen. 14) sieh w«igern; ablehnen. 15) Orterabbiner. 16) swingen. 1?) Sünd«. 18) Zugabe; Rest. 1) Verfasser, 2) zufällig treffen; Zusammenkommen. 8) etwa: wie gefällt ihnen d!a ״Hatikwa"? 4) lächelt«. B) Flinte; .Schießgewehr. 6) bedürfen, nötig haben. 7) zurückweisen. 8) Grobheit. 9) verlassen; dichten. 10) Ver». השברו׳״^אבדה 1(מספווי־קחסידים) כפרי בא פעם אחת אל העיר לקנות סחורה• הלך הכפרי מחנות לחנות ןזקנה מה שקןה׳ אולם לעת־עךב׳ 5שךצה לשלם בעד הסחורה שקנה, ראה?תאים להנה אבן־ה לו פגדתו’־' עם בל הכסף א?ר בה. זכר הכפרי היסב׳ כי במשך כל היום b\ הוציא את פנדתו מכיסו מלבד?עם אחת בחנותו של יהודי אחז־• ולכז מהר אליי לשאל׳ אם לא נמצאה האבדה בקנותו. כסש3 לו החנוני ואמר׳ כי לא מצא כחנו־ תו ולא־כלום• זיצא ממנו הכפרי 3פסי־ נפש4 ריבדא אל בית־המךךש•,עמד לפני ארון־סקדש ו5כה 1ב והי׳?י?סנדתו דדה?ל ,עשרו לגם?סף זרים׳ שלוה6 מאת שכ^יו וידידיו• לעד שזה עומד ובולה ן־שופך את לבו לפני אביו שבשמים”׳ נגש אליו לפיד א0י וישאלהו למה זה ועל מה זה הוא בופה• ספר לו הכפרי במר־נפשו7 את סל המו¬ צאות8 אותו• שאלו החסיד׳ אם;כול הוא לתת איזה ס$ןמ ל^עות<=?סף> שאבדו לו׳ אמר לו: הן! היו?סנדתי כ^ה יכסה שגזרות10 של כני־מאה׳ כ^ה ו?ןה של בני־חמשים׳ וכמה וכ^ה של כני-ע^רה• אמר לו החסיד: בוא לניתי ואסזיר לך את ממונך(=כסף>׳ כי אני מצאתיו. שמח הכפרי שמחה?דולה׳ לקח מידי הקסיד את המעות להלך אל אותו סהנןני׳ שהשד בו תחלה"/ כי בסברתו אלן־ה לו נ»נןתו׳ וכ_קש ממנו סלילה ומחילה• כש¬ שמע הזהלדי את הדבר׳ הנהר' לבו מאד 1) Rückgabe des Verlorenen. 2) Geldbeutel. 3) leug• nen; lügen 4) enttäuscht, niedergedrückt 5) ent• leihen; borgen, 6) ,,Himmlischer Vater" =;= Gott. stoßen. 8) Kennzeichen. 10) Geldschein. 11) anfangs; סעזיית ו מש תאית לכל מיני "מרכזי־ תירה*... וכמה הם הרבנים בימינו, המרבים לדבר על הספד העברי ומקרבים את תכני ללנית־ עדתם10? ז ן... שמינת־ אלפים ספר יצאי בא*י במשך הזמן האחרין, אלפי־ שידים שרו משוררינו על ירושלים בלבד - מה מזה גונב לאזנו וללבי של הקהל היהודי באמריקה ן — ירושלים איני מושג•1 גיאוגרפי בלבד, הוא גם מושג של זמן ורוח. הבא לראיתד" מבלי לדעתה2‘ בכל משא־ הרוח הריבץ*׳ עליה, לא יראה כלום, והיא תתעלם" מעיניי. והלשין היא מפתח־הדעת, שער־התרבות... אין להתעלם׳ פי צעירה היא היהדות בארץ זי. יהדות־אמריקה בנתה כבר את בית־הכנפת של מטה, והגיעה שעתה להקים בית־כגסת של מעלה, להכניס ולד,שריתי■! את השכינה בין כתלי ה״היכל* ולד,היית את החימר ברוח־התרבות הלאומית - העבךית בעברה והעברית בעתידה... 1סרגלי הןישייר םריולנד גידיה הי׳״ה של ההסןדרית העברית ןיו8ריקה) פתחותי של ענף זה יעידו« גם המספרים בדבר מכירת־הספר העברי בארץ ותוצר,2י לה. בשנים תר״ף — תרצ״ו נמפרו בארץ ספרים עברים בסכום 500.000 לא״י בערך, פלימר 30.000 לא״י לשנה השתתפותה של הגילה בקנית הספר העברי אמנם גדלה בשנים האחריניח, אבל גם ביים עידנה מצערה» עד מאד. לפי ידיעית מחלקת־המכסי׳ הממ¬ שלתית נשלחו בשנים תרפ״ג-תרצ״ו ל־48 ארצות־ גילה שינית ספרים עברים בסכום 100.000 לא״י בערך, היינו 7200 לאיי לשנה באופן ממוצע. וכל זה לאחרי שזכינו לראות בגילה תנועה עברית אדירה6׳, המונה רביאית6' חברים ואלפי מיסדית־ חנוך שינים. ע ת י נ ו ת. בשנת תרצ״ז הופיעו בארץ 4 עתינים יומיים! 10 שבועינים, 7 דו־שבועיגים"! 26 ירחי־ נים«1! 10 דו־ירחזנים! 8 רבעונים19! 6 שנתיונים"2! 11 עתיני ניער וספירט וכ־10 היצאית חד־פעמיית21. ביחד במאה בחבי־עת» שינים. בדאי לציץ, כי בא״י מופיעים כ־90°4 מפל העתינות העברית בכל העולם. (לפי ם. נלו«ר 51־,‘,־-, אחרים) Begriff. 12) ohne »ie zu kennen. 13) lagern; liegen. 14) verschwinden. 15) ruhen lassen. halb, 13) klein; winzig. 14) Zollbehörde. 15) mächtig; groß. *6) Zehntausend«!. 17) Zweiwochenschrift. 18) Mo• natsschrift. Ifl) Drcimonalsschrift. 20) Jahrbuch. 21) ein* malige Ausgaben, 22) Zeitschrift.!n n4m1? מד, מתרבות עברית באמריקה ז - 5ןרה לי פעם מקרה: יהודי זקן הלך לעילמי י־»םת) והניחי אחריי ספרים בניי בקשי מיסד עברי שןאספם לתיכי, יפני אלי. באתי לבית״המניח־ והנה חדר שפל קיריתיו מכוסים ספרים עברים. הבטתי בתוגה אלמת8 בפסרים האלה, שהמניח חי בהם את ווייו, את שאר־רוו;; *, ועתה אין יירש להם. לא רק אדם מת בבית הזה — תרבות־דירית מתה בי, שכינת־עם נסחלגןה‘ ממני. וסמל» הוא הבית הזה לרבנית בתי־ישואל בארץ זי, שישראל ותרבותי גלו מהם . . . היהדות האמריקאית היציאה מעת־ המלחמה העול¬ מית שליש־מאות מיליון דילר למין בתי־כנסיות ו״היכליס״י, אבל מה הכניסו לתיך ד,בנינים האלהן... הוזמנתי פעם לראיות בראיניעי סרט, שנעשה מעבי* דת־שנה באחד־ה״ך,יכלים" האלה, והוצג לראיה9 בוזג־ייבלי. והיה ריב תכני של הסרט - אכילה, פרקים בידיעת־המ1לךת (המשך) י״א) ס״דיייז עם רבו" הישוב העברי ועם הווסדן של היצאית־ הספרים2 הגדילית, התחילה תעשיתי הספר העברי בארץ להתרחב במהירות, והיא תיססת• כיום מקים חשוב בחייה הכלכליים. בכלל יצאו ב־32 השנים האחרינית <תרס״ה— תרצ״ו׳ בארץ 5636 ספרים והיברית, היינו6 176 ספר לשנה באיפן ממוצע». כל רשר וחיברת בדפסו באיפן ממוצע ב־1500 טפסים ז. ביהוד גדל ענף זה בשנים האחיינית, חיינו מתר״ץ ועד תרצ׳יו. בשבע שנים אלה הופיעו» בארץ 3253 ספר או 465 ספר לשנה באיפן ממוצע. מדת העליה תבליט« ביותר, אם נזכור, כי באותה תקופה עצמה יצאו ב־32 ארצית־הגילה העקריית רק 1809 ספרים עבריים, היינו 258 ספר לשנה. רובם המכריע0׳ של הספרים יצא נתל־אביב. את המקים השני תיפסת ירושלים. בזמן האחרין התחילה גם חיפה להשתתף בתיצרת הספר העברי. על הת־ 1) hinterlasscn. 2) Verstorbene; Verschiedene. 3) stumm• Trauer. 4) etwa: dsi Beste; das Wertvollste (seines Geistes). I) entschwinden; entweichen. 6) Syss• bol. 7) Tempel. 8) Kino. 8) Schau. 10) Gemeinde. 1 ) 1) Vermehrung. 2) Verlag. 3) Produktion; Industrie. 4) «innehmen. 5) und zwar. 8) durchsohnittlioU. 7) Exemplar. 8) erscheinen. 9) hervorstechen; hervor« beben, 10) überwiegend. 11) Zeugnis ablegen, 12) aaftaf» Zionistische Jugend in England Die zionistische Jugend Englands ist in der ״F e d e ־ ׳. a t i o n of Zionist Youth“ zusainmcngefaßt, die aus iem Zusammenschluß des Verbandes zionistischer Junggruppen“ und der ״Zionistischen Studenten Vereinigung“ im Jahre 1933 hervorgegangen ist. In ihren 50 Gruppen (von denen nahezu 20 auf London entfallen) vereinigt sie über 2000 Mitglieder im Alter von 18—25 Jahren. Ein Bestandteil der Federation ist seit über einen! Jahre der ״Ha hon im“, ein nationaljüdischer Pfadfinderbund, der im Jahre 1935 das Bekenntnis zum Zionismus vollzog. Er umfaßt insgesamt 2000 Chawerim und Chaweroth, zumeist Jüngere im Alter von 10—15 Jahren. Aus den Kreisen der Führerschaft des ,,Habonim“ ging auch der englische ״H e c h a 111 z“ hervor, der sich günstig entwickelt. Neben der ״Federation", die heute als der repräsentative Verband der zionistischen Jugend in England gilt und der ״Zionistischen Vereinigung für Großbritannien“ angehört, bestehen noch vereinzelte Junggruppcn des M i s r a c h i und der Wizo. Die Federation bezweckt die organisatorische Erfassung der jüdischen Jugend Englands und ihre Erziehung im Geiste des Zionismus und die Propaganda des zionistischen Gedankens unter der jüdischen Jugend Englands. Diese Aufgaben werden (mit Unterstützung der Exekutive der Federation) von den sie bildenden 50 Gruppen geleistet, von denen jede einzelne Autonomie besitzt. Die Jüngeren- Schaft des Habonim setzt sich aus 80 Gruppen (Gedudim) und die Mittlcrenschaft aus 12 Kwuzoth zusammen; die Führer- Schaft selbst ist in 8 Chavvurotl! gegliedert. Die Exekutive wird in ihrer Tätigkeit von einem aus 12 Mitgliedern bestehenden Ausschuh unterstützt. Die Federation kann auf gute Fortschritte zurückblicken. Die kulturelle Arbeit hat mit nicht unbeträchtlichen Schwierigkeiten zu kämpfen, da irgendwelche Voraussetzungen der Mitglieder in jüdischer Hinsicht nicht gegeben sind und gedrucktes Material in englischer Sprache nur in sehr geringen! Ausmaß vorhanden ist. Um diesen Schwierigkeiten zu begegnen, gibt die Exekutive fortlaufend eine Reihe von Broschüren über Zionismus, Palästinakunde, jüdische Geschichte usw. heraus, von denen bisher acht erschienen sind; ferner eine monatlich erscheinende Zeitschrift ״The Young Zionist“, die in anschaulicher Weise über alle Fragen zionistisehen Lebens unterrichtet, wie auch ein hektographiertes Nachrichtcnbulletin. Hinzukonimcn seit einiger Zeit auch periodische Veröffentlichungen der Jüngeren- und Mittleren- Schaft des Habonim. Dem Erziehtmgssystem des Habonim, bei dem jeder Chawer eine Prüfung ablegen muß, folgend, hat auch die Federation nunmehr für ihre Gruppen Priifungen in Zionismus, Palastinakunde und jüdischer Geschichte eingeführt. Während der letzten Monate hat diese Arbeit (besonders in London) einen großen Aufschwung genommen. Bekannte Redner besuchten die Ortsgruppen und referierten über Fragen des Zionismus und Palästinas. Verschiedene ״Study Circles“ konnten abgehaltcn werden. Der 60. Geburtstag Martin Bubers erwies sieb als ein willkommener Anlaß, der zionistischen Jugend die Persönlichkeit und Lehre dieses Mannes nähcr/iibringen. Die Reihe der in diesem Zusammenhang durchgeführten Veranstaltungen nahm ihren Ausgangspunkt von einer Ruberfeier der Sfudentenschaft der Londoner Universität, die von luden und Nichtjuden besucht war und auf der H. F. Schild ein Bild der Gedankenwelt Bubers entwarf. In diesem Jahre war cs erstmalig möglich, zwei zentrale Schulungskurse in London durclmifuhren; Dr. Nathan Morris hielt Referate über ״Lehrmethoden ju• discher Geschichte“ und H. F. Schild gab einen Kursus über ״Die Entwicklungsgeschichte der zionistischen Weltanschauung". Ergänzt wurde die erzieherische Arbeit durch Lernzeiten über das Wochenende. Die Vorbereitung eines Habonim-Lagers, das l(KK) Chawerim und Chaweroth drei Wochen hindurch vereinigen soll, ist in Angriff genommen worden. Einer weiteren Verbreitung der zionistischen Idee dienten Debatten mit nicht zionistischen Gruppen aller Art wie auch die Entsendung zionistischer Redner in neutrale jüdische Jugendvereine. Kundgebungen von mehrstündiger Dauer fanden unter freiem Himmel im Hyde-Park statt, um die englische Oeffentliehkeit über die Palästinafrage aufzuklären. Zahlreiche Kundgebungen, bei denen führende Zionisten und bekannte pro-zionistische Niehtjtiden sprachen, trugen nicht unwesentlich zu einer weiteren Verbreitung des Zionismus bei. Bei solchen Veranstaltungen sprach u. a. Abgeordneter Ton! Williams über ״Wirtschaftsfragen Palästinas“, Law Bakstanskv über das Teilungsprojekt, Mrs. Stuart Erskine über ״Juden und Araber“, ferner George Lansbury und die Nichte Balfours, Mrs. Blanche Dugdale. T, J. Thcilhaber, London ״Von Abraham bis Allenby“. In London wurde am 21. März ein Film ״Von Abraham bis Allcnbv“ uraufgefülirf, der von der School Films Ltd. herausgebracht worden ist. Dieser Film ist aus einer Anzahl kürzerer Filme für Schulk in d er zusamuiengestellt worden und hat, wie von Mr. Crawley in einer Ansprache festgestellt wurde, mehr päclagogische als religiöse Absichten und soll die Wißbegierde des Kindes an der biblischen Geschichte wachrufcn. Der Kritiker der ״Times“ hebt hervor, daß der Film zeige, daß cs noch — was er hinzuzufügen vergißt: arabische — Bauern gibt, die so denken, arbeiten, beten und leben wie ihre Vorfahren vor Tausenden von Jahren, und daß das Land noch so sei, wie es zu Moses Zeiten war. Es wird als ein Vorzug des Films gerühmt, daß er die biblische Geschichte nicht rekonstruiere, sondern die Menschen zeige: den nomadischen Beduinen, wie er stets war, und den Scheich, der in seinem Zelte sitzt wie Ahraharn. Vom modernen j‘ ü d is c h en Leben in Palästina zeigt der Film nichts. Die vierte Auflage des hebräischen Unterrichts- und Leseheftes ״Giljonot I״ (herausgegeben von N. und B. Berggrün im Verlag Rubin Maß, Berlin) erscheint in Kürze. Post nach Uebersee Die angegebenen Zeiten sind die Abgangs r.eiten der 20ge b״v, )';■Igzcuge aus Berlin. Die Sendungen rnWnn 1—י יי Sun den vor Abgang bei rlcr zuständigen RahnhWpe.ein'i'a;! (Fingpott beim Post״׳״! SW 11) voritrgen oder unmittelb;,/ zu den angegebene״ Zügen oder Flugzeugen gehra.-ht werden. Anschluß im Rri־׳h entweder bei Durchgang der Zuge hzw. Flugzeuge oder 1׳cr׳"h Sendung nach Berlin oder direkt an die Zwin-henoa• :״nein Bei der AnFehrii! ernpiifhlt Palästina u, \ fit.» v, 4 י׳, \ g ׳< ׳!],־• ca. Neapel) : Do. I.’.'dria, .— Mi. (Linie L׳->eT־n—K1!k c׳i über Brindisi); Fr. Tiberia־. — Fr. 0.30 (Lime Herüri—Athen—Bagdad); Shd. I.vdda. — Fr. (Lin.e Imt ■1 ־.י.—kalk:'1a ׳;her Brindisi); Stg. Tiberia־. — Shd. (I ime Ammodam-'R mHo-ng über Neapel); Mo. Lvdda. — Stg. (Linie Brindi-i—Haitä;; Di. Haifa. U.S. A. (ah Bhf. Charle!tenburg 11.20!: 20. vn, ('!״,!״.■״g mit .,Queen Marv; 5. New York. -31 ״-״. via Cl:c'1t>׳v1:״g mit ,,Hansa"; 8. New York. —■ 6. via Cherbourg mit ,,Knropa‘12 :׳, New York. Südamerika: 2. (Rh(. Chailottenbutg 11,20. via lm-,,Im,״ mit ״Arlan• za"; 18. Rio; 22. Buenos Aires. Luftpost (auch nach Mittelamerika und Westindien): ML (Deutsche Luttp.) Postschl. 21.00; Do. 5.00 Frank(./M.; Sbd. Rio; Stg. Buenos Aires. — Jeden Sbd. (Fa. Luftp.) Postschi. 9.30; 14.55 Köln; Di. Rio; Mi. Buenos Aires (nicht nach Bolivien). Südafrika! 31. (Bhf. Fiiedrichstraße 13.58! via Southampton mit ״Windsor C“: 14. Kapstadt. Luftpost; Mi. und Sbd. (8.30); 11.25 München; an Kapstadt nach 7 Tagen (Linie London—Kapstadt über Brindisi). Australien: 1. (Anh. Bbf. 22.12t via Neapel mit ״Ormondc"; 30. Melboume; 1. 5. Sydnev. Luftpost; Di. und Sbd. (8.30); 11,25 Mur,dien; an Svdnry und Melbourne nach ca. H/s Wochen (Linie Amsterdam —Bandoeng übe! Vorbereitung für Erziehungsinstlfute Palästinas ln Bres• lau. Die neue Schedulc sieht eine freie Einwanderung für Jugendliche vor, die ihre Ausbildung an den Erziehungs• Instituten Palästinas — Lehrerseminare, Universität, Technikum, Kindergärtnerinnenseminare usw. - vornehmen wollen, sobald die finanziellen Vorbedingungen erfüllt sind. Seit drei Jahren bereiten die vom Jüdisch-Theologischen Seminar Breslau in Verbindung mit dem hebräischen Sprachverein gegrünrieten Kurse für diesen Zwe׳k, insbesondere für palästinensische Lehrerseminare vor. Eine Anzahl von Hörern hat diese Kurse mit Erfolg absolviert. Auskunft durch Dr. A. Lewkowitz, Breslau, Wallstr. 14.