Jüdische Rundschau · 1938-03-01 · Heft 17 (1.3.1938) · page 10

HEBRÄISCHE BEHAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion־ Dr. S. KaUko מוסף עברי דח אדר א תרצ״ח׳ גליון ג/שנה ד> 1. M Ä R Z 8 3 9 ז / Nr. 8 עריכת ד״ר ש. קאלקי! 3!9י הטף' מרים׳ בת חמש׳ שבה עם אביה מ״טיול"׳ והיא קופצת ובאה הראשונה אל החיי• ייאם ’!1??י׳ ללמד את בתה הקטנה פרק ב.דרךארץ״־> וא1מרת; — אבל. מרים. בלום אינך יודעת מה שאומרים האנשים׳ פי רק ה״הז־יוט קופץ בראש"?«. .. נבלמה‘ הקטנה וכבשה את פדה בקרקע‘־ אולם ב1 ברגע האירו6 עיניה והשיבה (=־ ק:־ה: — ואת• אמא, אולי חפצת׳ כי אבא יהיה ההדיוטו! ערך13 »1ל3י לא זכה לעל!ת־5חיר גןז1 מיום קיומה של הבוךסר,14 הוךשאית! בעל־השטר המכים למחיר׳ וגם המוכר לראשון לא סרב,'־1 להעברת־הזכות לקונה החןש׳ אבל מאחר5,‘ שאין עדין??יון חזקים קבועים במכירה?זו לצד שלישי׳ זראו הצןדים7! צרך לעצמם לפנות אל אחד מר?ני־הקהלה׳ כדת מה־לעשות18׳ שהמכירה תהיה שרירה וקימת? שקע הרב במחשבות ועין'11 בספרים׳ אבל גם בהם לא מצא הוראות"־ למקרה כזה• לסוף אמר: — מאחר׳ ש״הסחוו־ה" הוא דבר שאין לו ממשות'2 בעולם הזה׳ וךיני־התורה עומקים רק בקניות ממשיות׳ אין אני יכול ל!עץ ל?ם כלום•" אם רוצים אתם לקבל תשובה ברורה׳ עליכם למנות אל איזה רב הנמצא כבר בעולם־האמת22•• גם היום בפל אחד אי-משם בא תהו 6יד, שפטים זעטה ב1 צר7 — ולא חנכה* עדין באר׳ וטרם בביש נגמר... גם היום נפל אחד, הפל מהפגוסי — ואץ מדיף■ בשעד־עיר, אזלת יד" ואץ שלום1,... _ »•<! _ענ!יאל (״’*> (הי למונית גם היום נפל אחד, אחד מהשורה - אח אלמוני', אח עמל ללחם, למכורה2... אח סולל3 נץ ההרים, חוצב באבן באר - וכך נפל עם המכוש‘ סרוח‘ על מעדר... מסחר ב״חלק לעולם־חבא׳ וחורים ןהודים׳ מחסרי־עבודה2׳ בורשה;שבו ושוחחו (=דברו) _על ןא ועל הא3• מוא.?זר הקרה וענ;ז4 בעולם ה!ה עברו לשוחח 3ךבר ה״עולם־הוא"• אסד־הבחו־ רים׳ אכול-לאוש5׳ הציע6 למכירה את חלקו לעולם־הבא ומחיר ןהובן פולגי אףד• .עד־מהרה נמצא בין החבורה "בעלן"8׳ שההכים לקנות את ה״סחויה" במחיר המבזקש• לקחו עט וךיו וכתבו שטר־מכירה" ב״לשוו־הקדש" ודלחתימו עליו .עדים׳ כדת וכדין׳ ו: כל שריר־ ול!:ם10• למחרת־היום התפאר" הקונה ב מציאה" ש?ןדמ?ה לו׳ ומ!ד?מצא סוחר׳ איש־ מעשה׳שהצי.ע לקנות ממנו את ח״נכס"" ה!ה ומחיר מאה זהובים• שום דר־ IHrnkSImtri) Heimat; Vaterland. 3) bahnen. 4) Ham• mer; Hacke. 5) hinge itreckt. f.) etwa, crha.chcn; Uber- 10) Gericht; Hecht. 11) etwa: Ohnmitchtigkcit; Kraft- (1 (״ eit» (״.künftige Welt). 2) arbeiu- ■erzehrt'*. 6) Vorschlägen. 7) Zloty. להביא אנשים חדשים וע1ד ון1ד ... אני מדבר רק על חמש או על עשר השנים ד.בא1ת• אנחנו בלנו 6ה ז_קנים בבר׳ אנשים שנזדקנו10 בעבודה׳ ועשר השנים הבאות הן המכריעות" בעד הדור שלנו• אני מודה ומחודד," לפניכם: חליתי רוצה לחיות ע1ד עשר שנים ולראות את ההתקדמות18 בעיני• זהו השכר‘1 היחידי שאני מב־ש בעדי אין לדבר אתנו על העתיד הרחוק של א״י או על המסורה• את בל זה אנו יוךעים• וע״י קינות6'־ יךמיהו לא יבנו את הארץ• את הארץ בונים ע״י אנשים׳ בקרבנות׳ בכסף׳ בקרקע׳ במושבות ... ולכן חובר, עלינו עכשו לאחד את כל הלחות ולכונס6׳ יחדו, כך ליצור ולברוא לכולת7' להתחיל בעבודה גדולה ...?נ4!4ה זח <,wp מימי חד״ר חיים \ין5ן *,*?פח הוזי הלאומי) . . להם (נל1מר: לשונאינו) יש תמיכה׳ מפל הצדדים נל א1יבי!״ישךאל׳ נל אלה הרוצים להשמידנו» בחרו בערבים נמ1 בחנית‘ ובסבין׳ ואנחנו נלחמים ועובדים בתנאים» הקשים ביותר••• אמנם לבולים גם להתרחש* נסים - אל אלהי־ לשראל עשה נסים עם עמו-אבל אין סומכיף על הנם. התפוזחות מהירה נחוצה לנו במ1 א יר...עב1דה גדילה׳ עללד, גדילה׳ התישבות דרושים לגו לא רק מבחינת־ ההכרח* והלחץ בגילה׳ אלא גם מבחינת ההכרח 56 בארץ• לערבים דרושה רק סטטיקה׳ ואנחנו זקוקים לךינמיקהו דינמיקה יים־יימית - לרכוש* קרקע׳ לנטע ולזרע׳ ליסד לשונים חךשים׳ בחדשי ינואר-ספטמבר שנת 1937 הגיעו לארץ עוד 8.541 עולים חדשים. י) העליה החלוצית. מתוך המספרים של המפקד» הכללי של פויעלי־א״י (2 במרץ 1937) מתברר, פי 44.416 איש מבין פועלי־ א״י עלו מתוך שורות ״החלוץ״(% 42,7). השאר- 59.706 (% 57,3) פועלים לא השתיכו6 לתנועה החלוצית בכלל. לסי מקיום־עבודתם מתחלקים פ;עלי א״י באופן נזה: בערים-60,8%, במושבות—25,80/0, במשקים הקבוצתיים7 - 8,2% ובמושבים - 5,2%. הפועלים יוצאי־,החלוץ" מהווים* בין פועלי־העיר — % 34.6, בין פיועלי־המושבות — % 50,1, בין חברי־המושבים-% 46,4 ובין חברי המשקים הקבו־ צתיים-% 78,5. מכאן יש לראות פי מרבית" הפו¬ עלים, שקבלו חנוך הלוצי מצאו את דרכם לכפר העברי ולעבודה החקלאית בארץ, היינו״׳ - ד,חנוך החלוצי לא הכזיב". dlnd. 12) gestehen; beichten. 13) Fortschritt. 14) Lohn. 15) Wehklagen. 16) nnspornen; richten. 17) Mög- 1) Eroberung. 2) KapHMbt. 3) die übrige״■, R«t. 4) Kategorie. 5) Zlhlting. 6) .«gehören. 7) Kollektiv- Wirtschaft (״Kwurah8 .('׳) bilden; «״»machen. ») die Mehrzahl. 10) etwa: d. i.; und zwar. 11) enttäu- פרקים בידיעת-המוילדת (המשך) ט) העליה היהודית לארץ. לפי מספרי הסומות־היהודית נכנסו לא״י מזמן הכבוש1 האנגלי(1919) ועד סוף 1936 - 269.617 יהודים. מהם היו: בעלי־הוף - % 22, פועלים — 48% תלויים בתושבי־הארץ (קרובים) - 19%. השאר* באו בשנים שלא היתה עוד חלוקה לפי הסוגים‘. לסי ארצ1ת־ד,עליה העיקריות (בכלל באו העולים מ־50 ארצ1ת ש1נ1ת בערך) נתחלקו העולים: האחוז המספר האיץ 46,9 121.576 פ1לין . 11,6 30.134 רוסיה. 9,4 25.245 נרמניה. 4,2 13.624 רומניה. 3,4 8.720 ליסא. 3,1 8.091 מימן. 2,4 6.188 *רצ1ת־ הברית . . . 2,3 6.034 יין. 1.5 4.218 לסביר. . 1,3 3.410 צ׳כוסאבקיה .... 1) Unterstützung. 2) Feind. 3) una vernichten; vertil. gen. 4) Spieß, ä) Bedingung. 6) geschehen, 7) »ich stützen; vcr!as»cn. 8) vom Gesichtspunkt der Not. Jüdischer XIV. Jehuda ha-Nassi National-religiöse Autonomie. D e Schreckens des nationalen Lebens aul'Mem von Hißel, 'jochanan" hen Sakkai und Akiba vorgc/ciihneten Wege nicht auf hallen können. Der emsigen 1.itigkeit der Sdiöpft-r tles Rabbinismus, die nicht nur als "Schriftgelchrte, Theologen und Patriarchat. Die Grundpfeiler dieser autonomen OrlUtinc der Synagoge von Kapernaum (Kfur Suchutn) an ־*!>»•■■ tÜL V״■ #־:. mm Lehrhiiuser (Akademien) und der als geistiges Oberhaupt an der Spitze der Judenheit stehende Patriarch (liebr.: Nassi ־= Fürst). Die N'assi-Wiirde geht nach der Ueberliefe״ rung auf Hillel zurück. Lin Nachkomme von Hillei soll der erste nach der Zerstörung des Tempels von den römischen Behörden anerkannte ״Fürst'‘ der jüdischen Gemeinschaft gcwesen sein; Gamalie! II. (oder der Jüngere) aus Javvne — so genannt zum Unterschied vom Großvater, Rabban Gamaliel dem Alten. Durch die tatkräftige Verwaltung unter Gamaliel li. wurde die nationale Autonomie nach innen und außen gefestigt. In den folgenden fünfzig Jahren wuchs die Bedeutung des Patriarchats im Volksleben immer mehr: gegen Ende des zweiten Jahrhunderts hatte die Nassi-Würde bereits eine alle anderen Instanzen der jüdischen Selbstverwaltung weit überragende religiöse und politische Autorität gewonnen. Persönlichkeit. Die geistig-erzieherische Arbeit von vier Gelehrtcn-Generationen, die gerichtliche und gesetzgeherische Wirksamkeit des Synhedrions und die Organisations- und Verwaltungstätigkeit der Patriarchen fanden ihre Synfliese und Krönung im Lehenswerk des Jehuda h a - א a s s i, eines Enkels von Gamaliel II. Durch seinen Vater, den Patrinrchen Suneon, und durch den Verkehr mit den Mitgliedern des Synhedrions wurde er früh vertraut mit dein Wesen der jüdischen Selbstverwaltung. In den berühmtesten Lehrhäusern seiner Zeit erwarb er ein umfassendes Wissen der Gesetzestradition und der Auslegungsrnethodcn. Er erhielt auch eine gediegene Ausbildung in den profanen Wissenschaften und stand auf der Höhe der Kultur seiner Zeit: besondere Vorliebe hatte er fiir die griechische Sprache, die er vollkommen beherrschte. Einem der vornehmsten jüdischen Geschlechter entstammend und von Hause aus sehr wohlhabend, war Jehuda durchdrungen vom Bewußtsein der Würde seines Amtes, in das er nach dem Ableben seines Vaters (um 170) eingesetzt wurde. Er verkörperte in vollendeter Weise den Typus einer neuen rabbinischcn Aristokratie, die an die Stelle des ehemaligen priesterlichen Adels getreten war, und führte das Lehen eines vom Schicksal mit allen irdischen Gütern hegnadeten fürstlichen Würdenträgers, dessen Autorität sowohl durch Herkunft und Adel der Persönlichkeit als auch durch Gelehrsamkeit und politisches Geschick begründet war. Er verstand es auch, mit den römischen Behörden gute Be- Ziehungen zu unterhalten und soll sogar mit einem der römisehen Kaiser (vielleicht Marc Aurel) freundschaftlich verkehrt haben. Ungeachtet seines starken Selbstbewußtseins und der Strenge, mit der er seines Amtes waltete und die Disziplin im Lchrhause wahrte, zeichnete er sich im persönliehen Lehen durch selbstlose Wahrheitsliebe, Bescheidenheit und Erkenntlichkeit aus. Er hatte ein weiches, empfindsames Herz. Seine großzügige Wohltätigkeit kam besonders armen Gelehrten und Jüngern zugute, die er vielfach auf eigene Kosten ausbilden ließ. Die talmudischen Quellen, die seine Frömmigkeit, sittliche Reinheit und Demut hervorheben, nennen ihn häufig ״unser heiliger Lehrer“ (Rabbenu ha- Kadosch). Wirksamkeit. Rabbi Jehuda, der als Pafriarch auch an der Spitze des obersten Gerichtshofes stand und das zentrale Lehrhaus leitete (in Beth-Schearim [Galiläa] und — später — in Sepphoris) konzentrierte die ganze Macht des Synhedrions in seiner Person. Als Fortführer der hillelitischen Tradition war er bestrebt, die Gesetze im erleichternden Sinne zu deuten und insbesondere die Not der Landbevölkerung zu lindern. Sein Hauptaugenmerk wandte er der Rechtspflege und dem Jugendunterricht zu: er meinte, daß ״die Welt nur durch den Hauch der Schulkinder bestehe“ und ■daß Zion — nach dem Worte der Schrift — nur durch Recht wieder erbaut werden würde. Die Redaktion der Mlschna. Das Werk, das den Namen des Rabbi Jehuda in der jüdischen Geschichte unvergänglich machte, ist die Redaktion der Mischna, d. h. die Sammlung, systematische Anordnung und genaue Formulierung des gesamten in der nachbiblischen Zeit angehäuften Materials der Ueberlieferungen, Gesetzesbestimmungen und maßgebenden Lehrmcinungen. Die hauptsächlich auf den Vorarbeiten von Akiba und Meir beruhende von Jehuda ha-Nassi überprüfte, bearbeitete und in sechs ״Ordnungen“* eingeteilte Mischna (zweites Gesetz; Wiederholung) faßt in ihren Lehr- Japanische Sympathie - Erklärung »ff״ m»?za« »־׳5ף־י m * * י v;-k ׳־ *«־•w׳•׳ t,«f׳*#T ׳1*.;*!Ml»? »Kt frm*/ ׳11«t r»StAÖl .«*Miß*«» *״- 9 •*«-־-?• Sic •י ״׳׳11t■* 8l«sz* Ä* ׳<**•©:3:;׳*׳«;i«.׳« f י ■•mmh #י1׳ »k ׳׳tft*tjtSK m-t'fw *«** •«•׳«* •־«*7 •;/ ״ 7*7 <n ן ׳»JÜ w#s &n*m׳׳teK׳-־-׳r8t'»» #* 1k* AM* KM *MO WaK.« mnr/*z־« 9 #äc*frt Hl** * ׳׳ ״«׳»4». % ׳ km «flWS* ׳4 7« *.45)61 ID׳Kß Wir haben in Nr. 4 der ״J. R.“ über die erste jüdische Konferenz in Ostasien berichtet, bei der der japanische General Higuchi eine Sympathie-Erklärung für das jüdische Volk und den Zionismus abgegeben hat. Wir erhalten nun aus Charbin das Sonderheft der dortigen jüdischen Zeitschritt ״Jewreskaja Schisn“ (= ״Jüdisches Leben“), die einen vollständigen Bericht über diese Konferenz nebst zahlreichen Bildern enthält. Ueber dem Konferenztisch wehten die Fahnen von Japan und Mandschukuo sowie die blau-weiße jüdische Fahne. Die Beiträge der Festschrift sind in russischer, eng- Iischer und japanischer Sprache gehalten. Wir geben aus der Zeitschrift ein Bild des japanischen Vertreters, General Higuchi, nebst einem Ausschnitt des in der Zeitung abgedruckten Textes seiner Botschaft in japanischer Sprache wieder, die in der Zeitschrift auch russisch und englisch veröffentlich! wird. Sätzen (Mischnajot) das Ergebnis der seehshundertjährigen Entwicklung der mündlichen Lehre seit Esra zusammen. Wertung. Schon die Zeitgenossen des Rabbi Jehuda erkannten die überragende Bedeutung seines Werkes. Sie verglichen ihn mit Mose und gaben ihm den Ehrentitel ״Rabbi“ (Lehrer) schlechthin. In seiner Gestalt gelangte die Epoche der nationalen Autonomie in Palästina zu ihrem Gipfelpunkt. Mit ihm schloß die Kette der ״Tannaiten“, der Urheber des Rabbinismus. Literatur. Ueber das Leben und Wirken von Rabbi Jehuda hayNassi: Hamburger, Real-Encyklo- und die Redaktion der Mischna (1876); Krauss, Antoninus und Rabbi (1910); Leszynski Die Lösung des Antoninus-Rätsels (1910). — Ueber Rabbi Jehuda ha-Nassi in der Legende: M. J. Bin Gorion, Der Born Judas, II. —Ueber die EntstehungderMischna: H. Strack, Einleitung in den Talmud; E. Schürer, Geschichte des jüdischen Volkes zur Zeit Jesu III; D. Hoffmann, Die erste Mischna (1882); S. Funk, Die Entstehung des Talmuds (Sammlung Göschen); A. Guttmann, Das Problem der Mischna-Redaktion (1929). Dr. J. H.