Jüdische Rundschau · 1938-01-25 · Heft 7 (25.1.1938) · page 8

מ! סף עבדי בד1ר עמל זה,.. יום* עמל ,קדה- ללא״צל נשדב’• משמש־מהסה׳!?ibj איש־חיגע'’ בחרך־.־צפ;ה8 לקראת הכאות רן־אי3י4־הך^ה•• יום־וןמים הארך הענית‘•?סךדי6־מולןת׳ ו?׳ןדף .עד $דף עמד־הכן7 ברשדרת — nt מנתי־גוךל לד1ר׳ קם לתל!;ה ונלחם לךריר"׳ לןריר•• ןרוןזם ס1ליןס יוקד■) לא טוב׳ לא טוב! סמן רע חרא זה לו׳ למלחמת־קיומו4‘ ב?ןתיד— חשבתי — תקיוזי הץזין־ה היא׳ שעד ש״גדל יר!הןה6נ 5ןר כזה׳ שלא ילדה בו?ןק1ם לחטיסה16• הל!ותי קיהילה! ג) ןלד די המשורר זישב בסדרו ו^תב קנאה17 גב!־ ךצה .על האדישות6' האנושית׳.על העגזן ה^ן־חז־ש׳ על שהנה נופל אקד ^ךחוב— ןאין איש שם אליו לב¬¬¬ בך;שב!כתב ־ ונזדעזע9’: קול בכי של .ילד עלה פתאם באזניו מן החוץ׳ ששם שחקו י^ז־יו• עם העט נ;ד ךץ ךזיןא אליהם בהול20׳ ושמחה גד1י$ה וןקפה אותו: ילד ך בכה בחוץ;לד זר• גךשון שיפרן דסו־־ה""דו׳ירח־ן לחנוך ולדכרי־הפרוו/׳ נליוץ ו'(י״ב)/ היצאת המשרד לתרבית עברית שע״י החס־ הדרות הציונית בגרמניה (בעריבת הר" ר ש* קאלקש• הגליון מוקדש לזכרו סל ח. נ. ביאליק (ליום־הילדת1 הס״ה) ימכיל ח1מר עשיר ומענק• 22 עמ׳י מדירו 35 סניג 1) Hitze; Glut. 2) etwa: Arbcitamurm. 3) Erwartung. 4) Versteck; Hinterhalt. 5) Beete. 6) Fels; felsiger Boden. 7) Bereii-Hehcn. U) Anteil. 9) Freiheit. 15) sich einstcllen; sein. 19) Hascherei. 17) Anklage. 18) GUuchculugkeit. 19) erschrecken; erzittern. 29) be* ■türzt; beängstigt. מןשימו־ת' אב א) ך;*יד. תמיד. תמידי — אבא׳ מפני מה מת האדון קיג^ל? ־ שאלני פעם בגי בד־האךבע• לסני שבועות א^דים נסחף' עם ההאח־י8?ל שכננו קינצל׳ ואני לא קעתי־ בבית־ הקברות ראה את כל?ךטי4־הקבוךה׳ ו^ה נגלה לו אז עננן־ה^ות בכלל¬ -מת ־,עניתי-כי זקן דדה ^איש וחולה• ־־ אבל׳ אבא׳ ב י צ ד מת? קשק־סהסבךה5 סזקפני׳ ק!מךהי: -3יןד?-ל3ו י!ול מדפק• הנה &ה לבך- דופק בשעון••• והלא ת;זכר איך{5ל פעם שע1נך ארצה ותיכף הדל הן&ק- כן זדה גם עם האדון קינן: ■ הוא נשתקל׳ בה הוךים;׳ ודק אחלי שעה שלמה׳ בדרך הביתה׳ שאלני פתאש: -אןא׳ הגם לבי.;חדל מך&ק?•• ־־ לא׳!לדי הטוב׳ לבך יךסק תמיד׳ תמיד׳ תמיד! 3) בעד החלון ךאיתי את הנערים הקטנים׳ ובתוכם בני׳ חוטפים8 ומלקטים את האגוזים הנושרים9 מעץ־האגח׳ שממול10 ביתנו• אי־אי־אי - עוקבות11.עיני את ש ל י - "חטפך גרוע הוא מאד! רפיון12 זה;רש ממני• אף אני בנלזותי לא זיכלתי לחטף• חברי חטפו ומלאו את כיסיהם• ואני העליתי חרס3,— 1) Notiz; Aufzeichnung. 2) mitgezerrt werden. 8) Beerdi• gung; Leichenzug. 4) Einzelheit. 5) Aufklärung. 6) Vcr* sinken; sich \crtiefcn. 7) Geclaakc. 8) haschen; schnell fassen. 9) fallen. 10) gegenüber. 11) ,,Auf dem Fuße folgen“; genau beobachten. 12) Schwäche. 18) Scherbe (gemeuu; ,,keinen Erfolg haben“). 14) Existenzkampf. השפה, אם פל העם יותרי בארצות פזורות בין העמים המדברים שפות שיומת! לשוא יהיה בל עמלנו, פי הוא לא יצלח! .. . אם רק נחפוץ, פי שם ישראל לא ימחה» מעל פני־האדמה - ני אז עלינו לעשות דבר אשר יהיה במרכז לכל _עמנו פלו, כלב בגוף, אשר ממנו יזרוסי5 הדם בעורקי10 געת־הלאום ויתן לו חיים - וך,ךבר הזה הוא — ישוב ארץ־ישראל ... ארץ־ישראל תדדה מרבדהעם בלו, וגם אלה אשר יהיו בחוץ־לארץ« ידעו פי _עמס בארצו יושב, כי שפת וספרות לו שמה... גם השפה תעשה תיל", סופךים רבים יולדו לספרות... ואך אז תחדש ספרותנו נעוריה... ודוכמת־ןשראל גם היא השגה18 ותעשה פרי ותפרח כאזרח רענף׳ באךצד. והיתה לברכה לכל־העס . . . ומרצים, 12 אסיסטנטים 6 לבורנטים«1 ועוזרים. מספר הלומדים בתרצ״ז - 444. בתרצ״ז התרחב התכגיון במחלקות ובמעבדות14 חדשות. 3) בית־הספר הגביה למשפט ולכלכלה16 פתל־אביב. נפתח בראשית שנת תרצ״ה. בבית־הספד שתי פקולטאות"1: משפטית וכלכלית. חיוק־הלמודים,‘ בכל אחת-ארבע שנים. כל הלמודים בעברית. התכנית: דוגמת8׳ הפקולטאית למשפט וכלכלה באוניברסיטאות אשר בארצות־אירופה, בתוספת" *למודים המכוונים לצרכי־הארץ, היהדות ותהית־ המשפט העברי. בתרצ״ז היה מספר התלמידים 119, מהם 83 סטודנ¬ טים לשעבר20 ובעלי־השכלה תיכונית ו־36 שומעים חפשיים. במחלקה המשפטית היו - 79, בכלכלית - 37 סטודנטים. הרצו 15 מרצים. 4) בתי־מדדש למורים: בית־מדרש למירים ("בית־ הכרם״) בירושלים, נוסד בשנת 1904. בית״המדרש למורים "מזרחי" בירושלים, נוסד ב־1920. בית־ מדרש למורות ולגננות לזכר א. ל. לוינסקי בתל־ אביב, נוסד ב־1912. בית־מדרש לגננות מיסודו21 של יחיאל היילפרין בתל־אביב, נוסד ב־1923 ועוד. bleiben. 8) •usgolöscht werden. 9) atrömen. 10) Ader. 11) Ausland. 12) Fortschritt; Erfolg. 18) groß werden; wachsen. 14) Irisch. Werkstatt. 15> (SUiöts-)WirUchaft. 16) Fakultät. 17) Lehr• *eil. 18) entsprechend. 19) Zusatz. 20) ehemalig; frühere. 81) etwa: eine Gründung von..« נלד* חג? בב־א סבת תמלאנה 80 שנח להבליו׳ של אליעזר נן־ י חידה, האיש ששמו -היה קשור לנצחי בתחיח־הלשזן העביית גדור» נלש1ן-דניר׳ לאחר הפסקה ארוגח של דורית רנים• א» מניאים נזה קטעים אחדים ממאמרו הראשון: -שאלה נכנדח״׳ שפרסס נשנת 1879 ניחשחר'׳ בו קרא לתחיח עם •ישראל ילשונו העברית גארצו ... מדוע, איפוא, נעשוק* 2' התקוה לשוב ולחיות חיי־ לאם 8 בארצנו השממה ז מדוע לא נעשה גם אנחנו ככל העמים למקטן ועד גדול... דבר להגן על לאומיותנו* לבל תפחדי* מן הארץ! . . . מדוע הננו חובקים ןדינו בצלתת <=*!יסי לבלתי עשית דבר אשר תדר. פמקיור נאמן לתשועת 1-עז-ה) העם כלוז לשיא'יהיה כל עמלנו כל ע1ד לא נתן מרכז לאמה, מרכז אשר ימשוך ויקרב אליו כל אישי האומה. לשוא יהיה בל עמל־סופרינו להחיות את פרקים ניךעת־ד»מ1לךת (הקשך) ח) בתי־ספר עליהנים: 1) האוניברסיטה העברית בירושלים. נוסדה בניסן תרפ״ה. לאוניברסיטה 10 בנינים ובהם המחלקות והמכונים׳, והם: למדעי־היהדות, מדעי־המזרח, מדעי־הרוח הכלליים, מתימטיקה, פיסיקה, חימיה2, בוטניקה, זואולוגיה, גיאולוגיה, פרזיטולוגיה3, הקירת־הסרטף ועוד ועוד. מספר העובדים המדעיים של האוניברסיטה הגיע בתרציז ל־14ו, מהם 30 פרופסורים ו25 מרצים6. עד תרצ״ז הוציאה האוני¬ ברסיטה 6 מחזורים», שהם 95 גומרים, אשר קבלו את התואר י ״מוסמך ^^־^m״=Magister Artiutn. מספר הסטודנטים בתרצ״ז היה 730. 2) התבניוף העברי בחיפה. נוסד קודם המלחמה ונפתח מהדש בשנת 1925. התכנייון כולל«: מכון למהנדסים10, בית־ספר למלאכה, בית־־ספר מקצועי" תיכוני, שעורי־מקצוע לפועלים ולעולים חדשים, הדרכה למכונאים2׳ חקלאיים. מספר העובדים המדעיים הגיע בתרצ״ז ל־45, מהם 27 פרופסורים 1) ewiglich. 2) rauben; unterdrücken. 8) Nation. 4) Na• tionalitüt. 6) vertilgt werden. 6) vergebens. 7) zurück• 1) Institut. 2) Chemie. 3) Parasitologie. 4) Krcbsfor־ eohung. 5) Dozent. 6) etwa: Abgangszyklus. 7) Titel. 8) Technikum. 9) umfassen. 10) Ingenieur. 11) Berufs•; fachlich. 12) Mechaniker; Maschinist. 13) Laborant. 14) TTim Xill. Elischa ben Abuja Der Sieg des Rabbinlsmus. Durch das Werk Akibas u;ul 31 hier Schule erlangte die pharDaicche Lehre --- um den A!1 f.'inpr de- 2׳. Jahrhunderts . die unbestrittene Hegemonie im Judentum. Ihr endgültiger Sieg über alle anderen unter den Bedingungen des (ialuth-Daseins .- war unvermcidlieh. ^Elischa ben Abuja-Acrter. ^In dieser Periode^ der Neu- Iehrte’1 h g 1 '11 י I11 י 1*1 ׳׳ s in n ח und Lreund des ' Akiha, war Sohn eines reichen und angesehenen Mannes 111 j0r 11 -alein, der dm schon in seiner frühen Kindheit dem Thorartudmni weihte. Er wurde einer der größten Kenner des Religionspeset/es und eine Zierde des Kreises der Gelehrten von Jawne. Gleich Akiba befaßte er sich mit metaphvsi-chen und theosopliischcn Problemen, geriet aber dabei auf Irrwege und ״zerstörte die Pflanzungen" im Garten der U"cishe!t! Allmählich entfremdete er sich der Geistcsrichtimg seiner Genossen und wurde — nach einer quälvollen inneren Krise — ein entschiedener Gegner des vom Rabbinismtts eingescbla :enen VC’egcs. Seine fniheren Freunde verließen ihn: sie wollten sogar nicht mehr seinen Namen nennen und bezeichiieten ihn mit dem Worte ״Ach er“ (= Anderer, d. 11, ein Abtrünniger). Wegen seines Freidenkertu ms verfolgt und von der Gemeinde ausgeschlossen, blieb er auch dem Kampfe fern, den um jene Zeit seine Brüder um ihre religiös-nationalen Ideale gegen die Römer führten (Bar Kochba-Aufstand) und in dessen Folge sein Freund Akiba lind viele andere Gelehrte den Märtyrertod erlitten; man verdächtigte ihn sogar, den Römern Dienste geleistet zu haben. Persönlichkeit und Anschauungen. Ucber Elichas menschliche Eigenschaften und seine Anschauungen sind in den halb sagenhaften Berichten des Talmud mir wenige und dunkle Andeutungen erhalten. ,Manche der von ihm überlieferten Aussprüche zeugen von seiner weltmännischen Er- Ziehung und Lebensweise. Ein Wahrheitssucher von schart kritischem Verstand, schwankte er zwischen dem Hang zur Mystik und der Neigung zur Skepsis. Gut vertraut mit der griechischen Sprache und Kultur, liebte er das Schöne und die Dichtkunst (״griechische Gesänge wichen nicht aus seinem Munde“). Durch die Bekanntschaft mit Lehren der späthellenistischen Philosophie und insbesondere mit den Gedankengängen der (inostiker wurde er schwankend in seinem jüdischen (jlauben an die Macht des Guten und au die gottliehe Vergeltung. Sein Hauptinteresse wandte sich Fragen der praktischen Psychologie und Ethik zu. Auch seine Opposition gegen das pharisäische Judentum ist zum Teil eine Folge seiner vom Hellenismus beeinflußten pädagogisch-praktischen Anschauungen: er lehnte das formalistische Thorastudium wie das rabbinisehe Erziehungsideal — als ein einseitig geistiges und lebensfremdes — entschieden ab. ״Wozu euer müßiges Verweilen, — werdet Zimmerleute, Tischler oder Schneider!“ rief er den Gesetzesjüngern zu. Rabbi Melr und Elischa ben Abuja. Daß Elischa ben Abuja kein gemeiner Verräter war, wird durch die treue Freundschaft bezeugt, mit der sein Schüler, der berühmte Rabbi M e i r, an ihm hing, auch nachdem er aus der jüdischen Gemeinschaft ausgestoßen worden war. Meir (Ehrentnd: ״Leuchtender“; sein eigentlicher Name war Miascha), der Fortbildner des Werkes von Akiba und einer der Urlieber der Gclehrtcnversammlung von Uscha, die nach den hadr!anischen Verfolgungen die Traditionskette in Palästina w eiterfnhrte, erkannte und schätzte den edlen Kern des zum Ketzer gewordenen Meisters (,,er verzehrte das Innere des Granatapfels, warf aber die Schale weg“), und gab die Hoffliitng nicht auf, den Verstoßenen für das Judentum zurückzug'ew innen. Diese Hoffnung ging fehl: trotz dem schweren Kampfe, der in seinem Herzen tobte, und trotz der Sehnsucht nach dem verlorenen alten Glauben wußte Elischa, daß es für ihn keine Rückkehr mehr gab. Wertung. Elischa ben Abuja ist der erste uns bekannte große jüdische Ketzer. Seine Gestalt hat eine svmbolisch-geschichtliche Bedeutung: in der Frühzeit des Rabbinismus und an der Schwelle der Galuthperiode tauchte sie wie ein Warnungssignal auf um, kündete die geistigen Konflikte voraus, die spätere Perioden der Geschichte des Judentums erfüllten und zuweilen seine Einheit zu sprengen drohten. Literatur, lieber Persönlichkeit und Wirkon Elischa ben Abujas: A. Jellinek, Elischa ben Abuja (1647); Sam. Baeck, Elischa ben Abuja-Acher (1891); W. Bacher, Die Agada der Tannaiten, I; Graetz, Gnostizismus und Judentum (1846); Hamburger, Real-Enzyklopädie des Judentums 11. — (Jeher Rabbi Meir; Blumenthal, Rabbi Meirs Leben und Wirken (18SS); M. Braunschweiger, Die Lehrer der Mischna (1803). — U e h e r Elischa b c n Abuja u n d Meir in der Legende: J. M. bin Gorion, Der Born Judas. _ Dr. J. H, Rechtsanwalt Dr. Herzfeld, Essen, Vorsitzender des Jüdischen Central-Vereins, zu 3״ Jahre Hilfe und Aufbau“: ״Wir Juden sind nur Objekt der Geschichte. Diese oft ausgesprochene These weist zutreffend auf unsere Ohnmacht hin. Nicht weniger kommt es aber auf unsere Haitung an. Unser menschlicher Wert hängt davon ab, ob wir 1111s medersclimettern lassen, oder ob das Unglück neue Kräfte in uns auslöst. Danach werden wir gerichtet und gewertet, werden. In dieser Erkenntnis wurde 1933 der ״Zentralausschuß für Hilfe und Aufbau“ geschaffen und bis zur Stunde fortgefiihrt. Ließen wir ihn jetzt im Stich, so wäre dieses L.iebeswerk nur ein Strohfeuer, ein Torso, der Beweis unseres Mangels an beständigem Pflichtbewußtscin. Noch sind gewaltige Aufgaben zu erfüllen. Wir müssen denen, die eine neue Heimat suchen, helfen sich dtirJizukäiupfcn. Wir müssen die Alfen, die Kranken und cü-ncni ,;en betreuen, die nicht mehr fähig sind, ein neues Leben zu beginnen. Diese Pflichten haben wir im Rahmen des Möglichen mit der gebotenen Weitherzigkeit zu erfüllen.“ Post nach Uebersee Vom 25. Januar bis 2. Februar (ohne Gewähr) Die angegebenen Zeiten sind die A b g a n g s Zeiten der Züge bzw. Flugzeuge aus Berlin. Die Sendungen müssen 1—1'/2 Stunden vor Abgang bei der zuständigen Bahnhofspostanstalt (Flugpost beim Postamt SW 11) vorliegen oder unmittelbar zu den angegebenen Zügen oder Flugzeugen gebracht werden. Anschluß im R6ieh entweder bei Durchgang der Ziige bztv. Flugzeuge oder durch Sendung nach Berlin oder direkt an die Zwis׳-henslationcn. Bei der Aufschrift empfiehlt sich die Anbringung von LeitvermeTken. Palästina (ab Anh. Balmliof, Abgg. München ca. 12 Std. später): 25. (22.55) via Brindisi'm. ״GaUlW■; 31. Haifa. — 20. (21.55) via Belgrad; 1. Hahn. — 28. (22.55) via Belgrad: 2. Ilail.1. — 30. (21.29) via Belgrad; 4. ll.iiu. — 1. (22,55) via .Brindisi m. ״Gerusalcmmc“; 7. llaita. — (22.55) via Belgiad; 8. Haifa. Luftpost: Jeden Stg. Flug 8.30; 11.25 München; Di. Haifa (Linie Brindisi—Haifa über Rom). — Tcdcn Di. und Sbd. Flug 8.30; 11.25 München; an I.vdda n. 2 Tagen (Linie Amsterdam — Bandoeng über Neapel). — Jeden Fr. Flug 0.30; Sbd. Lvdda (Linie Berlin—Athen—Bagdad). U. S. A (ab Bhf Chailotteiihurg 11.20): 25. via Cherbourg m. 3. New York. — 1. via Cherbourg m. ״Queen Mary7;״. New York. Südamerika: 27. (23,42 Portd. Tilif.) via Cemia m. ״Augustus“; 10. Rio; 14. Buenos Aires. — 1. (11.20 Bhf. Chiiibg.) via Lissabon m. ״Ma-silia"; 14. Rio; 17. Buenos Aires. Luftpost (auch nach Mittel-Amerika und West-Indien): Jeden Mi. (deutsche Luftpost) Postschluß 21.00; Do. 5.00 I'iankfurt-M.; Sobd. Rio; Sotg. B. A. — Jeden Solid, (französische Luftpost) Postschl. 9.30; 14.55 Köln; Di. Rio; Mi. B. A. (nicht nach Bolivien). Südafrika: 27. (13.58 Bhf. Friedrichstr.) via Southampton m, ״Windsor C“; 12. Kapstadt. Luftpost: Jeden Di. und Sobd. Flug 8.30, 11.25 .München, an Kapstadt nach 7 Tagen (Linie London—Kapstadt über Brindisi). Australien: 27. (9.20 Anh. Bhf.) via Marseille m. ״Strathmure“; 26. Melbourne; 27. Sydney. Luftpost: Jeden Di, u. Sbd. Flug 8.30; 11.25 München: an Sydney u, Melbourne ^Fr. bzw. Mi. (n. 13 bzw. 11 Tagen) (Linie Ermäßigter Luftpostzuschiag nach Kolumbien. Für Luftpostsendungen York“ versehen sind, ist der Lui'tpostzuschlag ab 13. Januar 1938 von 0,75 RM. auf 0,45 RM. für je 5 Gramm ermäßigt werden. Der Luftpostzusehldg umlaßt gleiehzeitig die Gebühr zur Beförderung auf innerkohlnibinni-eben Luftpostlinkm. Religiöse Jiigendalijah. Nach vielen Bemühungen ist es endlich gelungen, für die bereits seit November 1937 vor• bereiteten Jungen Zertifikate für ihre Ausbildung in Mikweh Israel zu erhalten. Am 16. Februar wird diese Gruppe von 25 Jungen ab Triest fahren. — Der Bau des Kfar hanoar hadati ist soweit gediehen, daß im April 1918 etwa 60 Ju* gendliche aus Deutschland atifgenoinmcu werden können. Es bestellt auch die Aussicht, daß man für April Mai Zertifikate für diese Jugendlichen erhalten wird.