Mitteilungen der Gesellschaft für Jüdische Volkskunde · 1900-01-01 · 1 (1900) · p. Seite 77

Permutationen des jüdischen Gottesnamens samt den vier Erzengein1) u. Aehnl. -) Ausser den oben 1§§ 180. 216 Anm.i angeführten Aniuleteii folgen hier einige, darunter eines 11.1. welches Missionär Faber in Eriwan am Fusse des Ararats in einer Synagoge gefunden und uns durch Vermittlung des Ilr. J. H. Wagner-Berlin geliehen hat. 1. (Auf einem genähten Papierstreifen. Mikhael. mit Hinzufiigung bald des Namens des Vaters, bald des der Mutter, soll vor allen Gefahren und Dämonen zu allen Zeiten beschützt werden. Die in dem Dawidsschilde enthaltenen Buchstaben הארגמ״ן bedeuten: •.(ה׳אוריאל רפאל,גבריאל מיכאל :וריאל מ"־ [מלו?] . . . יהי ־־צץ מ[לפניך] שתצוה לאלו מל[אבים הקדושים] •הםהירים •המ[מונים על] עסקי בגי ארם . . ויהמלו ויגעו . . וירפאו ויעזר[ו] אה ניקז!'נושא קמיע זו] מיכאל כן גולינר מכל חולאים רעים3) ונאמגים ומכל קשית ־רעות יהבויים וגזיי־יה וצעי־ים ונזיקים ופגעים ובלבולים J מא־יעיה ־דמייניה יצורוה יהזיוניה ־הלומיה רעים ומכל מיני פהד ואימה ויראה ורעדה וחידה יבהלה יהיידמה וחלחלה יזיע ירתה מפחד יום ומפחד בלילה בכל הימים יהלילוה יכל השעיה יכל היגעים והזמנים ובראשי חודשים ובחסרון הלבנה וכמיליאה יבד פינוה העולם ומכל ריחץ בישין וזיקין ומזיקין ושדין ושדתין ולילין ולילהין ־׳צטנין ושמנות וקליפין ומבל מיני סטרא אוחרא4) צפרירין טהרירין ימשיץ ארציקירוחיים אשיים מימיין ההולכים בבתים ובתים ובחצרות ובשוקים וברהיביה יבפרשת דרבים יבימים ובנהרים וביאורים ובנחלים ובבורות ובבארות ובאפיקים ובמרחצות יבבתי כסאות ובבתים ובהרים ובשדות ובמדברות ובסלעים ־בנקיקים ובגנים ובפרדסים ובכרמים ובגשרים והחומות ובדם ובטיט ־באילניה יבז־־עים יכל מקומות מושבותם מתהומא דארעא ועד רום דרקיעא כילם ייס־־ו יייבדלי ולא יובלי לקרב תוך ארבע אמות ניקז מיבאל בן פרוצהן לא ביום "א בלילה לא ביצעה זלא ברגע לא בהקיץ ולא בהלום ולא כשום ׳ברי in den Ecken und הארגמ״ן hier folgt ein Dawidschild mit] ,בשם זמן שבעולם ב׳צם אבתי־י״אל m יבכה מקורו אהי״ה 1—1 [in, der Mitte בזנית אלי השמות הקדושים והטהורים שהצילו ותשמרו ותנצרו ותעזרו ותמלטו והפלט־ יה ניקז מיכאל נולד מן פז־יצח׳אן מבל מיני חולאים רעים ומבל מיני גזליה קיצית ורעית ומכל מיני פחדים ומאורעות רעות ,ומכל פגעים רעים ימבי מיני סטיא אוהרא דמסאבותא חוננו ועננו ושמע תפלתנו כי אתה שומע תפלה כ־1 פה ב״א״י [כליך אתה m] שומע תפלה :'אמן אמן אמן נצה נצה נצה ביה סלה סלה החיה ‘אבי־־' [אמן כן יהי רצון] וכן כן [?]. ף Vgl. Kopp III 106. Schindler 125. 2) Vgl. die Abbildung bei Kircher IV 475. Ein Exemplar in Silber besitzt der Hrsgbr., ein solches in Bronce, doch mangelhaft erhalten, befindet sich, nach einer Mitteil. d. Hrn. Arch. M. Fleischer, unter Nr. 166 des Kat. im Wiener Museum jüd. Altertümer. s) חולי רע, etwa wie: schwere Not, die bek. Etym. von c-holera. Als ״heilige“ Krankheit galt die Fallsucht s. Maury 263. 4) Ueber סטרה אחרא u. סטרא דקדושה s. KHK 78.