Jüdische Volksstimme · 1913-10-15 · Heft 42 (15.10.1913) · page 15

נומר 42 המצפה 2 נעילת־דלח. הגענו לימי■ באוסטריה הברוכה, אשר האיש הרש האובד דרכו והצעיר המתאור. לעבודה ולמחיה ואיני סיצא יקיץ בחייו, כי מפלט מעבר לים כסו עד בה לא ימצא עוד. בארצות הברית מהנבלים יהביית כל סנום לפליט• אירפה ופה באוסטריה סגרה כבר הממשלה את שערי הארץ, שם אין מכניסים וכאן אין מוציאים. פת ישב כל איש אובד עצות, הרואה עצמו מיותר בארץ, אשר למרות הפוש וחקירה ודרישה כמה שנים אחרי איזה משלח יד לא עלתה כידו כלם. פד. ישב עד שתצא נשמתו ברעב ובצרה וכינון ולא יעבור ער חקי הצבא. הלילה לנד להתרעם על. חקי דצבא. כודאי כל ארם מחויב להג; על ארץ מולדתו. אבל בה זה יעשה האיש, אשר הארץ ההיא מקיאה איתו, בי אינה יכילה לפרנסו? אץ־ ירגיש אדם חובה להגן על ארץ, שהיא לו גרועה מאם חורגת, שאינה ניתנה לאדב אף אפשרות לאכול פת חייבה. הממשלה בטלה את סיבנות החברה "קאנאדיאן פאציפיק", שהעבירה את הנודרים דרך חוף המרינה טייעסט, שלא יצטיבו להוציא כס3פ כחוץ לארץ ולנסיע בספינית אשבנז ואנגליה והולנד ובו' ואת כל המתעסקים בה סניה על מסגר במפירי חיק. גם על שאר חברות הספינות ידה חחזקח נטייה. לא נתר צם גם על זה, בודאי ידעה הממשלה מה היא עושה. אע*פ שפלא הדבר, בי החברה הנ״ל בל ראשיה ובאי בהה יהירים והבי ה אחרת דומה לה, "אוסטריה אטעריקאן", שראשיה ובאי נחה אנטישמיים, לא נענשה, אף שידוע הרבר, שגם הוא מבריחה צעירים מן הצבא. אבל ההיכל הממשלה לתת מענה על השאלה התמיסה והצידקה: מדוע יברחו יושבי הממלכה הזאת יית־ מיושבי כל אי־ציה אירפד.? מאיץ המחיה אה יושביה אין בורחים. יושבי ביהם ומורביה, יושבי שווייץ, בלגיה והולנד, אשכנז וצרפת, אנגליה ידנית אינם פ־נים ערף לארץ מילדהם. מדוע רק מגליציד, ב־קוב־נה, הגר וקרואציה ימלטו האנשים כמי מתיך בבשן האש? וגס מגליציה והגה לא ימיט שים אדם, שיש לו א זה. משלח־יר בל שהוא? הרי בהיר הרבה, שלא מפני הצבא האנשים בורחים. וממשלהני החת ׳חשיב מחשבות להסיר את הסבור./ אשר בעבירן ימאסו האנשים באיץ מולדתם, הענישה את סוכני .הספינות והעמידה שיבריס על הגביליס, להסגיר כל פליט בירי בתי הין לענשו ולמסיו לצבא. לא שקרה ממשית איסטייה מעולם לחבב את האיץ ואד. הנהגתה ואת הקיר, ימשפטיר, על ב* אזרחיה. הוי יושביה מרגישים פה הרגשה מרה. שלא הממשלה ומוסריה קיטים בשביל אזיודה, אלא להפך, בל אדם כאלו קים רק בשביל נושאי ד,משיה ד,שינים, לשמשב. האדם הדל עזיב בארץ הזאת אב לא עלתה בידו להתנכר ולהיות מן ההקיפיס. רק לעמים המושלים, לאשכנזים ולמדיארים, יש פר. איץ מולדת אמתית, איץ המגינה 'עליהם ומספיקה להם בל צרכם והב אינם בידודם מן האיץ. הבורחים הס העמים מן המדרגה השניה והשלישית, הנלחצים בידי העמיס השליטים. וגם הם לא יברחו עד שחרב חדה מ ינחת על ציארס, באין להם שום ברירה אחת. ומד, יש לריר ולהצטדק עיר על גילי היד,ידים, אדה העזובים שבעזיב־ם, הבנים החילגים. מר. יעשו אלו אם לא יתני מיום להם, אם ינריתי מהם פליט? מעשה חא לאיוב ומעשה וואלטורנא. עפ״י הפשט הפשוט יסיפי ד,מקיר, הנירא, שקיר, בליל יו״ב העבר בגליציה באיפן זת. יש בגליציה קהלה קטנה במחוז קאמיאנקא ושמה חאלא־וב וקיר, מקרה, שבשער. שהנשים ישבו במקימן בשעת הפלת בל-נררי, נתפשטד, פתאום שמועת שוא, שבבית פלוני פיצה תבערה. הנשים התחילו אצות, רצות בבהלה ותחקיר. על המעלות המוליכות לחוץ ובדחיקת זו נחנקו לא פחות ולא יותר משש עשרה נשים. ובאותו לילה, כמעט באותה שעה, פרצה תבערה על פני ים האקיאנום באנית־ד,קיטור #יואלטורנא". ידועים סבשולם על דיבה. עד בה לא נתן הועד לפ שעד, שום אות חיים וזה עתה נודע לי מלביב, בי 12 חברי הועד אשר שם נכנם׳ לישיבה והיתד, שם הצעה להשמיט אר. הדיר עד פברואר הבא. מה שיעשה רושם רע בבל מקום. ברור הדבר שהרוצה להשמיט דבר כזה נוח לו שלא תברא הסתדרות ביל. בי בעני ן חשיב יזה אין נוהגים קלוה-דאש. אם יש א זי התק• דעות בין המפיגית בלביב, לענין כליי בזה, שקיומני הלו׳ בי. אין להבליט אותם. היי ידחה מפגי ציך ביי• בארגג־זציה של הסיד,ריס. אין הבדל ספיגה ולאיי ודה לענין בזה. בי מעמי הסיחרים ניתץ ונדכא סבל עבר, אין הממשלה והפוליטיקנים חושבים עמו ואינם יראים מפניי וע״ב הם מעמיסים עריו יי עול המסים יגוזייס עליו גזיות קשות מברי שאיר את פיהו ואם בשעת יסוד הסתדרות לעזרת עצמנו קמים חברים להניח מכשולים עד דרבני ומעיבים שאלות פיליט־ות או לאומיות בדבי, היי זה מער ובגידה במעמרני. הנני קורא אל ה־עי־ הרכיב. של י״ב למרי לגמי את ההקניה, בבדי שניבי ׳קבוע ישיבת היער הנרול בחרש הבא, בי אין בי סבה להשמיט את הרבי. אני ובל ועד הביר. הסיחיים יקראקא ריצה בהסתדרור. אחת של כי הביתיים ביי הבדל מפינת, יאים ודת, יי רק הסתד־־ת בזאת הביאני אי המטיר. שתצבני לגי. במעמד הסוחיים בי אחד היא קידם כד טיהר, שחיבתי לעבוד עבודת מיעירר. בבל בחי לתימה pp בל המעמר. ידוע לי בי גם יוב הם־חיים הנצרים רוצים בהסתדרות כידית וישתתפו בד, אם תוסר. הם יודעים. היהה משעביריאק מראה פחד והיחיד,. כאשר מהו בנה יבהה יחד שמהר. האם והתפאיד, בשחוק. לפני מיה בנה השניהה עליו אמי. שיא יוציאו חיקיי דיין מפיו אה מידו. הזד,ירחי עשקתי עי פיו עד צאת נשמתי. יייא רק זאת, איא באשר יקהו את בנה אי ביר, החולים והיא היתד, במאסי, באשי אך יצאת רחפשי, הביאתהי הביתה שתי שע ת יפני מיתי. האחיות רני" הכילי אי. הסמימיט, שבי היד. דפגר הביש, בי היא מעטפת בסי. ממטי. טשעביראק. ובן הניד שנמצא במעלה הוא מביתה. היא עצמה ריקה בריזיב בי; רנצייב מיד אהיי הרצח, בי ד,•היריב שחטי שיב ילד נצר יפסח ועיירה לעשות פנייב. נידע ג״ב מפי עדים, בי הנער יושצינסק• ידע אה סיריי. הגנבים יד;תית בחב" בן טשעביריאק, בי יגיה סידור. אמר. ובבר איר עי היהירים לפחיר. ני הזדון יגבר עי האמת ׳בהצפה כגי בי דינייס ירוגי השיפטים אה ב״ליס משפט ריצה, כי ש״פניים מ׳שבעים אינם צריכים רתת מעם לדין. היא בך היה גם במשפט הירזנית ראש השיפט־ם המישבעיב, פקיד עצמם יא גהמני ע" פ הגייל, איא ג ב ח י ו ע" י רא••׳ השיפיייי בבינה בלם אנשיב תמימיי אי הממשית תיוייב בדעת הממשלה. בדבי דמומחים, המעידים עי אמית היצר, הדת• נעשה רב־ "עי" י־ב״ע, איו יי׳ ד־ישיב את האמה. ומימהה ה־אשי היא הבג" הקת" י הליטאי פיאנאיט־ם אשי ע״פ כתבי צירי• ישיאל בי הסתדריות מיוחדות לפי הרהור. הביאנד, לירי ההנגשיור. וסבסיבים בין הסוחיים עד שלא יובלו להנץ ער עצמם ייא". היא יש להם מיפת קים לרעת מר, הוא בת הסתדרות סוהרים של בעלי דה אחת. יש בקיאקא אגודת סיחלים קתיליב׳ המתקימת בבי זד, מאית בשנים ואין לה אי״א מאד, חביים ובלי בר השפעה, בעיה שהאגודה החדשה. שיני של הסיחייס, שאינה יוצה להבדיי, יש לה. השפעה רבה. אימיי יסיג׳ יפני במר, שינים אגירה סוחרים ברי הברד דת ומפיגה, אז נבר היינו אוכלים עתה את פייה. ואבית אניי נסי ושני בניס תקהינה. מובן מאי‘׳, שאין בזת שים חשש התבילרוה, בי אי־ זי המתדלית פיל־ן־ר. ותיבות־ת, איא מעמדית ובמעמד אין שים ה:די, ימי שהפגעים והחקים הנוגעים לםוח״ם אינם מידידים בין דר, ומפיגה. אני ד״ש מאת היעד למתי "‘התיש את ר,דבי ידור יבא יביבני. ש מ ו א ו ש י- י ר א. מעיים, שזיפי מאגי" הז׳יי, היא מעיה, בי היהירים מצויים להשתמש בדם גצייב. עי פקידות האפיפיוליב, "י״חישי את עי״ת די י; יאי־י י ל,עי יי־ אי״י פלאנאיביב, בי מ;׳*פית הן. יזאת שיה הלויד רוהשירר הינדי; בכושי. אי הקיהינאי מע־י-דלייאי, משמשו ובן משק בית■ שי האפיפ״י, יחפש בגנזי הייאט־קא; אחיי פקידות האפיפי״ים ההם. הקידינאד מלא את הבקשה ׳נתב יייתשייד. ני הפקידות ההן נמצא". וקימית יאמת ת יתב־ע תקיתי, בי מבתם׳ יביא יו התיערת היצ״ה. המניב הזד. רב הערך היא, בי היא לאיה ביייד, שהאפיפיו־ החי נם הוא מהגנה יע־ילת הדב. במינן ישהמש" םנגירי היהירים םק״ם םדםי.ם, יהםליש רם" הצירי.;דרות ראו הבייח־יב הייאגיב יאה" הסתד־ות דסיחייס, ש־מ״נה טיוב ייימ. אך יעת-ע־י מגיהים כחית פ״יט״ב ארי; דאחיזה הניאף זאמויבקי, שחי כל השנה ביוירנא אי בפא״ז א־ בייאישא א׳ ם• "דע "בן ובק־ את אחיזתי זאת א־" יק פעב בעשי שנים, בי נבם־ם יביס י׳, בא פ תאם אי הכפר, מבלי שחבו לו. מפי -- -— עי ם7 הנעשית והנמצא בנביל -ו ־1 •׳־׳1 ד,חיכי. ם w... אה־זהי יבהיר כך שא משי ביתי םפי יו הרשית, בי אשת פייוור נשהמאה ויידיי נדיו, ימה ׳2היא העקיי לגייס כמוהם : בי בתו הכבי־ה היא בחילך, יפה האי ויפי, מיאה התיצד, י ודבל יאד,ביה ויכבדוה. השיטה : רמלה, ותלי איתר, מעל כל :יי, רבי מרה ו־א ענד,. ופעם אחר י אי דירתי שי פייויי. אוי׳ יא הגראף הזד, בעצמו ובכבודו ־ שית אחוזתו. בחשאי ובנמום נבנם החריד, ומצא את לאה המהודרת עומדת ומחבצה חמאה. הנעיות :בחיי ופניהם האדימו ולא ידעו נפשיהן. הפייץ עמל נפתח, הביט כה ולה עי פייויר יעי אשת־ ייצא בנמים כמו שבא. (סיח יבא). ISS ואח״י ענד, : ״בשים:׳ הביתה!׳' בדיך ישיבם תביתת פרה י׳אי*,־ א“״ 2״ 'ספ״ : בכפי ד . אביר. היה י־־־א עב״ב •איבעיב עגה ייצופור. היה דז־כ־ אר ה״י־ב בבפי ההיא בי־צ־־י עיי הניאה זאבייםדי. ייא ־ק היא, איא גב אבי., יאר־ אבי אבי הרפ־־נב* :*זר בדר־ב ר־־א, ב;־ י- ולאה ז׳ היתד. תבב״ר. ת׳ א היתד;עיה ב״את יייאוייך י •— י ׳-׳׳: ־׳>«׳*'׳ V ׳ י יי י יבד יהי״ה בבי נפש ח ויפת תאי, חרוצת ־ג־סייה ההיא הפ״ז גם ע ר היא י. ת מא" עיניה, י,׳ת מאדה. מאז אנדה אד־ > תליי"' הגיאה יקי עערל־ ל אניח :בפייה. היא עקרת הבית ועבירת־, בינם הצת־יב בא בעצי:;בי;*ב. מדיד, את ־בריב יהי את החמאה •את ■■;:׳:־׳ בפעב ה־אש־נת י ר היי ־.שתי חיכית קריש בקיצור : בת ׳שיאי תניני אי מעין אחד מנו הה־־ב, ־,ם־מאת ייעכר את עריה : יד,קי את ־" אמת ושאל לעשיר. -בגי כדו-ה, ע״״יבנה אביה הע״״ד, א•־ העיק. יאה באה -עיי יד, יעריב ־־היד׳יר. בבפי־ יעבה בעייב עם די* ד. ב די ב יהב־ היריייה יעבה׳ לראיה, פניה. ׳למענה, חינני נם את אביה ועברי הפייץ לא העיזי יעשיר. יעת לפ״וו־־. עבירה, קשה עבד ר, פייריל אבי* הערב- ר׳ צ״בי יהי הי* עדב לעלוב. יכן עבי־י עיייי tu- ענה. אך פראב נעבר עי־יעי יע-יב א ג עי בירי.