Jüdische Volksstimme · 1913-03-20 · Heft 12 (20.3.1913) · page 19

ה מצפה "מ־ 12 האד״~*פ על החפחהלח *ר• העש דיל ההגלםרח ג.ח*דו. אף ב מעטות הן דאי בדב־־ •ע־:־ אבל א*:ן :עד־־־. בל־ל. וביניהן ה־.-.־ מצינת הן :ל' םביק •ט ל ש :r דבז־ה זאבת־. ממפעליה הלאימ״ש •צל ה־אשונד. כמעט •טלא :יצא־ ל:* בל זב־. אבל, לב־ מם־ת העב, לא ה. -׳. .׳א,;.ן ה•■».** ’w־ -• , ל-׳ «.71*... ..... * •צל הבל, יצניע: הצדקניות בזע:" עצי :ת בהן, ז;ב לא דדתה עאזתן ה: יציב הש־צניות הבוש׳־. בעען זבק:׳:*־ ו־,׳־פית אה־׳ ז־־ב. היא הע־יאה עעל ליצאיפות ד.::־"ר. זהז־זת •צל :*צי;* •צבנל דז־זת דגליה, היא היתה איטה. •צה־נ״צה בא'*צ, ::כי' לאיע׳;לה;, המיה־ בע־ין,;:ד בל הת־פם־ת, עבדזת זיצב-ל.־־. לאזעית, ומפיצץ בעב־ה את עזל הז־־ב, הזהיב ה:א־ז;־ב. עשה ואת־ן היו באי־ב־ה ה־שע״ב של תנועת־השת־ו־ ולפי עדות ה:ב*א עיבה :ש אהזתב לא היתד, :׳פלת עהב, ז;ב היא השתתפה בעבודת הזאזלד. שעלתה ב־צ־ן אלק׳ העב־יב, אף ב* הת־־ה עכבה על פעזלזתיה בצע;־• של •צתיקה. אה־־ה תבא דבז־ה. על־אדזתיה בב־;דע עעע יזת־. ־,יה היצי־ה ו־זה ה:בי־ה 'צפעעזה ה־יעזה אל על זלא;בי;ד, אה.׳* נב עפ: להגי ה־ב ,׳*עיט עלהעה. זהיצפעתה היתד, ־בה על העב. •־:שזתיה בזפת־עדב־ זקנאתה לעצה ושנאתה לצז־־׳.׳—אש פלדות. בש ־־. ה;צהזן •צלה עתעלטיב דב־יה עפיה בבד.־־׳ תיתהיב רר״\י.״ר יי**ן••»• •-<- ••י.»-».- •«**«•יי •«•«<• I ■ W «• U Ult■ Ilm 0’m‘m! » •י-ו u• t . •I י יי■** י״ס,׳ «»*•»»»■» «t»••»»• ••M L« «v —ן«-.. uH.N ,.sr. י!•,, ו,.׳.!ה , .. u .אל,,, ודאי שלא היתד, הבושת טוטפת פ: :׳ב על עצהה זעזזינה .בתה:ה־ יצל ש־ה בת טוביב י תה־. ז־ועותיה באותו הטפוב השביה בל בך ב־היבנו. ז;ב לא היתה עעדת דגשים הע;־הצזת, שעל מהי־ א : יק־ בע־״הן בעד עהית פ־צופן היהודי. עדבו־ה יעליבו לעבי־ בטיבה אהת על די־,׳ת ע־זביב עד הניע;׳ אל הנבו־ה השלישית, אל אבת־, ביעוד א’צ־ •צתי ה־איטזבות ע־הפזת לפב׳ ע־:׳:׳ בדעדוע• זב־ז״ת עטישטש־ב של הלזעזת קבב :שבה־ב זעעלל־: לפב־נז ־ק כצלל־ב קל־ב זקלזש־ב, ה,:תפשיט ובלתי :תפשיב בעץ, הבבו ע־ע־ב ל־אות את אבת־ ואת בל העאז־עזת הקש,—ב בה בעו ה״ב. לא ־ק בנלל השנות הדב־־ב בדעיו;:,־ עדי שנה בשנה בק־יאת ה,ע;לה, אלא;ב, או ביהיד,עפ: שבל העא—ע,׳־ הללו הזז־יב ו;יצ:־ש לני א ם ת ־. .ימי.ו, ־־ בהבדל, שהיום הם־ה דת־קב בל אש¬ אני מ־צע־־ב בנפשנו את אה- ¬ש:,׳ בתובן,!ולל או בבל הע־יב■ •טיהורים .אנשי ח*הנ* עוג־״ש נז־ת הה־: והאבדון.לפני ע ני ולועגים גוה היהודים , האמתים־ ב־ע״ט פ־וע בבל ־הו ד. ושם לנדלש. פ ב. אנדיפיב מא מש מתנשאים •ה—ם עחפוצצוח, וללוד. פ־עור. קטנות. שמשית התלמודית, יבואו באי־בהה •צל היהדות התלמודית זי־יע,.׳ ק־ל־הב :;ד הפעולה ה־עה של ההלוקה על היהדות התלמודית בא־•; הקדש. הפצתי דק להעי־. בי -הבוללה החדשה׳ •צל טנדרי החלוקה, -בי עציו; תצא תו־ה• איבה שוללה, אלא :ל •צל עצים :־קבים... להדו־דז של הפ־ופבו־ מיהלעבב על עצב הב־יא־ת ג״״״ש^ג לבא•** *1* ir״״ שולים* וייליו י*י®• לעמוד. "צ לנו בא־ץ *ש־אל בעת מאת אלף •הוד־ב ומהב •צשיב עד שבע־ב אלף המתפ־נשיב מהחלוקה היישמית אי משבו־־ית פ־טית. יודעים א:ה:ו בעת, שהיהודי ב האלה לקדיש לא ־ק בעוש־ב, אלא;ב בבופב. המחלות השעות והעבוע־ות, שמצאו קן בסביבה הזאת בימיש האה־וניב, עלולה נם להתפשט בק־ב הישוב החדש, ב* התנאים הטניט־יים •צל הישוב החדש. אף־ על־פ־ שעוליב אלף פעמיב על אלה של הישוב הישן, ייוך ~** *יד שחגי8.* י6יימ*ך ם2פח... אנחנו מבניביב לא־יך־ש־אל במה מיליונים לטובת הישוב החדש מדי •צנה בשנה, אנו בונים •צמה בתי־ בפה בתי־היליב, ה־ות. בתיב בעד התימנים ובו, ובשביל שאני .שבנים׳ לה־ש־ב ה־ש; ד.נ־קב עלינו לדאוב נם בעד טובת .שבנינו׳, לא ־ק בדי שיב־יאו הם, אלא נם בדי שלא יזיקו לחישוב החדש. מה עשינו עד בה להמעיט את תשבנה •צל התפשטות המחלות <■ בדאי נם לעמיד עוד על שאלה אה־ת. שה א אולי •ות־ השובה. איך משערים לעצמם מנהלינו הצ״ונ״ב את התפתחותה המדינית של א י; "צ־אל עב קבוץ •צל שנו־־־ט בעלי הלייב ־עיב בלב הא־׳;. ההב־ה היהודית בא־ץ־ישי־אל היא בעת ולד מדיני ושימן שעושים בילד נשא־ לעולמי עד... והילד הזר. עומד בעת בשימן של מחלה פוליטית, אקונומית והב־ותית משיבן מאד. «׳1 ׳»>• ד״ר ש. מ. מלמד. אהי־ן ד־כטר. כבורות עבריות. בצאתנו בפעם בפעם בב־וז אל העם, לחבית על «*•ף•« ))»• «&■!»»••• ן^י*«***יו■ •«* •»••• י•*»»••• ««* ■ M . * ‘ ‘m- ‘ ׳. ‘ m ״ U * •i» •*+> > >U U m >m y I ..׳;I '.»»! b -ק אל הנב־יב, ולא ננסה דב־ נב אל הנשים. שבבלל ־ק בעטיו יצל משפט־קדום. מאבות לבנים, הת־נלנן מימות עולם, במו שא־ רעמים, להתיהם אליהן בעי אל ב־יות, שלא נוצה׳ ־ק לשבת בהבוק־־דיש, להתקשט ולהתיפות. בבד־ לג־ות את חושינו. ובאמת, נב האיצה, ותאשר, העב־ית בבלל, מובשדה לתפקידו •צל האיש לפעול ולהילל נחילות ונצ־ות. יד:־׳ ימיני מי:׳־׳ ם על זה נבוהיר. עב־יות, שהשפיעו ב־והן הבכי־ ובמפעליה• בל שו־ ב מנץ ־ דב בנץ צד ה היות הא צ ש אד התנפלו עליני באי בה בל הליצבות השהו־ות מפולטאייא. פ־נקפי־ט ואעשט־דם והאשיע־ איתני שאני ־יציב להשתמש כבעף החלוקה לעטהית ציוניות ו-אפיקו־סיות׳. י*,*. ״ציג׳ געי*. האל>*נ*ג דיא״י־״ rs2״ יודע להם המצג האמה* ♦•*ח "**שלג על׳״יד* עדוח* של איש, שאענל ^^»*- *י*י*חי*ןי יא*ט*2ל לאחך הי״י^י המיייי *■ הבטלניב שבתם אילי "צב י: .מעות נ״ . אבל בין בעל• הלשב־ת השית—־. האל־ ישנם נם א:יצ ם יצעיד ט־ם :לק• בםנו־ים. מד, ישיבו הם על הדו׳ ה יצל הפהיפם׳־ מ־הלענם מל מצב הב־יאית ביהישלש!■ האם ישישי עד* לנניד* אי*. הדלל על ש״טח החליקה, באש- יייע• ייך "ח ׳■׳ חאחח״ג הא^ך, חחזיקיג גהגל^6 יגי 2*.עי.*ן תצא ת־־ה׳ ושהחלוקה היא עמיד התיך •על היהדות התלמודית :׳־"צלב, •צל הלומדים והתלמידים בבתי הישיבות .־,;חילות בעי־ הקדש. א־־אפש־ להבחין מ—.יק באיו־ מדד. "צ ־:ליב לטענה ד,ואת. אבל דב־ אל* יד*" גשגש וידוע לבל העם היד,ידי. דד־גדש ^יי—,^»«י• ייי״ייש^^ •«*s ידלד* היל‘־- י*א ד,ין ׳־"צלמים• ולא היו תלמיד• ד,הלוקה, אלא ־בני ח־ם־ת **^*ציה׳ שיקיא• '6-הן׳ גא*" ג״ח״שלג. למ״לח חשש « י7 שיייציא העג הדליה׳ געה ^׳*מדי הדי-ד בי־־שלים «:־ הוא שננונם יצל שננו- החלוקה« לא;־־4ה *־"צלב ח,חלוקיה אפילו ־ב;חיל אהד במיצך המיצים היצנים הא־חינית. ־ב־ •הישע ליב מב־ישק היה דב־־םק •לא מי־ושלב, ־ב־ •עמיאל שלנט היד. משלנט אש־ ב־יב־ה ולא מי־ושלם ו־ב׳ יעקב דוד ־•דביו, ה־ב •«יי«•• ••♦*יי• י|י••* ^^•י*«**ךי ♦»•י0 *Ü» יסייי tf*** י - . "*•- -א ן י nw• «׳״א •א., •א.׳,.. א... מ—שלם אי מצפת, אלא משלוצק אש־ ב־יביה. נם ד,־בנים תנונת־ם בי־ושלם אינם ׳־ושלמים, אלא ילידי ־וביה או גליציה. ובבן אחיני, ס;;— החלוקה, מת בל *••*»י*•^ .. ךי*י0•• —•«,«, י*י^יי*י• »••ייייי *■***•♦■י 7JC.׳7 ה.^י8-• *i-׳w •י U - - י* י• י * בע־ הייציבית הגדולות ב־ושיד. א" בהנ־ במו למשל טעלד־ "אל־וץ י ששבה עתי, לתה־הי ובעד קיבוצי ר.-ר, אה־ים ודאי שה":׳ מקבלים "ת־ ממה שמקבלים אנחנו מי־״צים התלמודית. הישיבות הגדולות בנולד. מהנבות ־בנים גדולי הה־־ד. נם בלי מיליונים, בי לא המיליונים ניתנ ת לנו נחילי התי־ה, אלא הבה ד,שבל• והמים־• •על עמנו והאהמיבפי־ד, הבש־ה והתמימה, יצבה נדלים דתלמיד״ב הנהיל־ב יעלני. א:ת:׳ איע־ים, שלא די •עד,הלוקה אינה מנדלה דו־ יצל תלמיד״ם נחילים, אלא היא ג״ד׳ה אח העק״וח חחלרודיח יא״ין חקדלשח. בבינה פ־זיט״ת בוי יעל החלוקה אי אפש־ •צתנדל ־: נ־יל בתי־ה, משוב שהחלוקה ובביבתה פועלוד. בבב המית ממש על ינש המים־ ועל ד,שבל •על האדם... אבל לא זד, העיק־. איני בא־בהד. •צל היהדות ל״ניד. ^יי**ז •ייייר- ד8••• v—— י*•**«- ••«*«1*- Um ■» •U S י. - י *✓1 < י»'* —׳V K.l I t‘m‘\'mm t«W ד,־ימיה לתקנה ־אי תחתית עששית מלאה שמן ובה פתילה והיא דולקת, :־ תמיד נפלא. את העששית הזאת ת צ אי ותלות על ד,בפת, אך את השמן צ—ביב להשליש ולהדליק. לפני יענים אהד-. האשים יהודי אתד את שותפי, - ■ מד"׳ היצו־ף »פ וקפץ ונשבע על קב־ מ־דב׳ יטיף• יי •י* ••{S *«••• •י»•• OM •»■»IM•■• ••MMM •ruSC ׳ - «».א• . ,׳ u .׳;r^lu w ..... אל *ליי* י*•••»•• •**«•- ך»ףף *■«»•יי?6ס ׳*' ״״ ״ - ד'ר*~' •די*' Y י אח אש* "שגע גגק־ם קדשי לשק־. לנ*ט*ס עק״דח נהשב חלג** גגקרם ט״*גא• שאין •»*'ך, ־־י* ^יי***!ר י■«•«*• •ס•••■ ^**•■י •י״ת י—׳■יי -- ״ •'-»•ו* י י -.א•» -א - י• V Y UmrnSS י '±1 ה־פ־אד, הזאת, אבל מד, לא תעשה איצה לתפקד בפי׳ בטן? אשד, עק־ה תבא■ בליל פו־־ם אל קב- מ־דב• זאבת־ ותלין בי; הקב־יב והאיצה יעננו־ עליד, להפק־ ׳נלד, אליה מלאך בחלוט, המעופף] מעל ל־אשת ובידי בל "קית. ואב לא ־נלד, אליה המלאך לא תפקד. אך תתנהם, ב* בעוד ׳צנים עש־ תריע *פול עוד הפעש פי־ בפו־־ב ותיבל ללון עוד פעם על תקב־יב. בעי־ חמדן א ■ 1 * ' 5•-W '.,‘M U hr . J m U ■׳im 77m I j ■ '״^ *M —*SS•«■«• ומה היא מ־מוה. והבל מבטיחים, ב* בד,ניע ליל הפו־יב מתהלת ק־יאת ד,מ,נלד, עד בלות ביד יצעד מתניעעה הביצה תהת הנפה הנה ודגה, כ־ הקב־ בלו מזדעזע לא היצא־־ו להם דבד איצ־ יובלו לההנאית בו ונם הם עצמב היו במד, פעמים נתינים לד,־נ ולבו? היד,׳דיש מתויקים את בה הביוב של הקב־ ובפה׳ לאהד המיפתיב, לת־ו־ המגלה. היו בב אנשים יצג ק־יאת לק־ל פ־־ם— ן מם יק במיתי. לא פעם אתת — : הצד שעיצד, ־א׳ ולא תיך ד,בפת, ל־אית את הפלא ב אל גפו" ולא הד •י •»••י• O ■ •••«« 7 U׳ י י w א• פ־ם־־ב ידיד, בב־ ש^*חו מינים, ב מא ה תלויה בלי נדניד. אך היהודי ה, הב"« מאיד שצב־ היה יש נענש. ומעשה יל לניצה ע: יכלו והמעפ שגב היום. היא מתנועע!*" ב* הלא :¬ו¬ בי בבל־זאת את ג לד,־ו ׳ 'K- . י1• - . U שבן לבית א ש גשי-. המד; יהוד• מתנועע ואין ד־אה ואץ מבי*. הא־ץ נדוד את בד, מע: י*^י**י*" *שח״ייח קג־ ד־־גי שעל הנפח שו־ד, er הג הב •היו ה־אשוניב, שתניע אל נ״ג׳ ג* מאמ את -ם עלה הפועל ה־אשין וה אך באש־ אי־ השמש על הביצה משיה, בי לפני בואי הפול ביאת ד. ע־ד ־בים ם ־. ו־מ ־: היציבות׳ לתה• הד.עי*? "גלגל חגש״ל •1 הא־• והלאה ומאו פ»־ על בל הפ־ס־ס ל לעבי־. פהד לא יג• הקג" היה ־עב בהמדן ובמובן נב שיט־ פעם בזאת כל על עצמו מבנה HVT .- - - ׳- ־ ־ ׳"ן וו ש לא נ". .שו־ה ביא ד .מלט ממנו.בני העי—נילים לד הקדוש לא גה כי נד שידגה• חג-״גיג, היתד, שעה. עוד ־,׳שה. ד, הקו לשומה למען יתן להב להשתטח על ה.אדמ נעצ־ו צנים •טבע אי •צמינת מותי. לפג אה־ הצדיק 2 ח" אש־ ההיא ־בו המשתטחים ויש בשנה ה־עה אחדים. ן ולא -ד מט־ תרשים רעל נליל הגד ד,׳צמים ב על גשם לש,׳מ־ תיט־־ת. למען ידליק את העששית יתיר. ג "ג 2' מו־א" בב־ ניטק־ג על העי גגל ך,"עב ־עב והוא נבנם הש־מ־ אל הד־ הקב־ הל,ג". פעג על לל לחח: דיב •צאי השדה מתמדיב ."הו תה. ל־,שה¬ הב ק■ את העששית ־את פ־ובת ל ובד,דל־ מאד "ק״ע ה־ נע". •לא כעני :־־־ ולא נע: התענו ולא ד,:שב ה, בי ־ ד,־ב ״ליי ^6*ז* לח ׳•* דש**?־ הר על הק או־ז עוד נם: או “ד. »1א :־אתה עליו. •אף עב ל נחשי היה נ *»•»*י* •••*»יי ß®» ז*י«ייי• י•׳ ו®• *p •י•m• ^•<-«י- I י I W — mm ml / ■ m . הצדיקים. ו מן זד. הדל להשפיע ל־ באש־ נלד. את ד,ביד לאשתי. . על־אדית העששית •צמדליק־ב שב מבפ״ב ני: נם. בין קב־ מ־דב׳ ובין קב־ אבת־ יש מד־בה ־צופה את ד,ההבילה האה־ונד, לדיצתטה על קב־ הד־׳ ק היד— ,*חחג^8^,* שג "גי״ל חחקלח* ל״ישג״ג *2שג ע״״לי*. י*ל והציל בל הא־•; מ־דת שחת. מחהח גפח לקב" חלייח, עעי ד,על ק־־ הג״״״ג ■ j a ,hl mt י י• iv’kr א> .L א * ■ < m m >