Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XI

XI לא כן האיש מהמם. כאשל ההן אותו אלהיס דעה והשכל וירוממהו מעם לתתו עליון והשא ללוג אתיו, כן גם עהותו תלבתו;* ורש אין כל לו, אם זך לקחו וגל היה בעיהיו, עם הדיגים יושיגהו, ולא הכל שוע לפהי דל גרזגלתו. תכה כן יגולך גגר יקל הלזה, מפיהו ולא מפי כת גו הולה דעת תכין שמועת לכל שואל געצתו, כאשל ישאל איש גדנל אלהים. דגלי מכמתו מקלג לגו נגעו, על כן גאו אל לג שומעיו ולא יזמו מהם כל עוד רוח מיים גקלגם. צל לי עליך, הקורא! אם לא תדע לך מתק ■וכועס לקח עוג כזה, אשל שפתי מורת חכם מקרג לג תגעכה; אס לא לקמת תורה ממולך ומלמדך כי אם מעל התפל אשל קלאת גאזהיו למען גאל לך כל תתוס z אס לא התעהגת על הפש גהפש, לג בלב כי יתלכדו 3קשל אמץ ולא יתפרדו, צל לי עליך! אך זאת התורה עץ חיים תיא למחזיקים גת לאורך ימים ולא תמוש מקלג לגכו עולה ועד. האח האח לאתה עיהי כאלת, ולגגי יגין, וכל עוד כשמת שדי תגיהכי לא יזח דגל מהחם — המחקה על לוח לגי — מקרבי, כי גם אהי הייתי בתוך הבאים לתתעלת עמו גאתגים אשר השפיע עלי מעובו בעוז שפתיו וכועס מדברותיו, ימים לבים. זכול הא , ידידי! את אשל אמל לגיהו משת בן מהחם גתפל ירושלים1 2) על תעהין המדובר בו כעת. — מאד אתמה ואפלא כי המליץ תיקל ל״א א < < פ ל לא העתיק דבליו אלת בקצות דגלי ירושלים, הבאים גתפל תולדותיו, ואכפי אהתת את כחי להריק אותם ללשוהכו הקדושה הכת, כי דבל בעתו מת עוג. ואלת הדגלים: — "בימים הלאשוכים, כל מעשת וכל פעולת אדם אשל לאת התלמיד את מולו עושת, היה לו כמורה באצבע על תולות ודעות דתו, אף העיל את לבבו ללכת כל היום אחלי מלמדו להועיל, לתתגוהן במעשיו, לדלוש אחלי מעלליו, וללמוד את משפעו, כאשל היה לאל ידו וכאשל ידבהו לגו ג). אולם למאז רגו תפלים אין קץ, ומעת חזון מלאכת תדפות כפרץ, כהפך האדם ויהי לאיש אחל . הן אמת לבת העוגה אשל גאה לכו בעקב המלאכה היקלת הזאת בידיעות וחכמת האדם, בכשאם בן אכוש למעלת לאש משפל המדרגה אשל עמד בת בתחלה, ואין די הודות בפיהו לשלם לאל תעוב על כל תחתד הזה אשר גמל עלינו, אולם לרגל העוגה הזאת אשר באתכו, יאתיהי גם רע לא מעע. זאת התעודה בבכי חלוף בימי חיי תבלכו ונחלת בן האדמה בתבל הלזו! אין עוג בארץ בלעדי לע אם לב או מעע שומר עקבו אולב 1) בחלק השני משפר היקר הזה . 2) פענין הנמצא במעשה שהיה בדברי קדמוצינו ז׳-׳ל: "חורה היא וללמוד אני צריך״ .