Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XVIII

XVIII משכילי עיר טלכאפאל כל נשאר ינלכיהם, ולהי לתפאלת העיר ועדלה, ובלחוד אחלל מות השל החכם ר״י פעלל?"ל, עד אשר עלה השודד פתאום ולחטפהו גם הוא, ליללת בכיו ולאכחת כל ישרי לב.׳' ולמת הרב החכם החוקר הגדול, צבי ותפארת עמו מוהר״ל נחמן הכהן קראסמאל, על בלכל בתו הלקלה אשת חלל מ׳ קונה, אשת החכם הנודע הרופא מו״ה נגוע הולוולץ כ״ל, ביום החחל ראש חדש מנחם אב שנת ה׳ ה״ל (1840 1 (31. Juli) בלום שנולד בו משה לבינו ע״ה וביום שמת בו אהלן הכהן, כאשל השכיל להעלר על זה החכם צוק כ״י, וכבוד גדול עשו לו עת לקבלות יובל, וישפדו עליו כל העדה: הוי אדון והוי הודו! ודברי ההשפד אשל שפד ולקונן עליו ידידו הלב מו״ה שי״ל הלא הס כתובים על שפל כלם חמד. החכם המנוח הניח אחריו שני בנים ושתי בנות, בתו הבכירה הוא אשת ד׳ הורוול׳ן הנזכר לתהלה ובכו הגדול הוא המשכיל הרופא ה' לו ש ף, ומשנהו התורני היקר מו״ה אברהם כ״י בבראדי, ואחלי מותו ימים לא כבירים מתה גס בתל הצעירה. ויהיו למי מנחם חמש שנים וממשים שנה, ואיננו כל לקח אותו אלהים. אמנם נפשו היקרה עד העולם תתהלך בתוכלנו וזכרו לא ישוף מזרע ברך ה׳ לדור לבוא, כי השאיר אחריו ברכת למזכרת נצח הוא שפרו היקר אמונת צרופה, הוא מורה כבוכי הזמן. להוא צוה לפני וכלשונו בל״א, אשר במג אל חסנו היקר ואלה הדברים בתעתקתי: — "זה שנים רבוה נדברו יחד משפילי עס בעיר הזאת איש אל רעהו ליקד מדרש חכמה לרבנים ומורי הדת; אזי היה עם לבבי לקחת גס אני חלק כחלק בעבודה הזאת , ולהיות עוזר ותומך למצדיקי הרבים במעע אשר חנן אותי אלהיס. גס לפני שלש שנים עת רבים ונכבדים חשבו מחשבות באח אשכנז ויחלעו ליסד שמה מדרש החכמה לחניכי מורי הדת , והיה קרוב הדבר לצאת לפעולת אדם — ועינינו היו נשואות לעיר ברלין, עיר החכמה מני אז לכונן שמה הבית הזה, כי לה יאתה -— גס אז רחש לבי לעמוד על משמרתי לקבל התמנות שם , גס אס לא דרך קבע, להורות מדע באיזה חלקי חכמת ישראל (וויכומענכוחפכו דעכו יודעכנוה£1׳מ) אס ימצאוני ראוי ונכון לשוס משרה כזאת על שכמי. אולם לא עלה בדעתי מעודי, להשתרר על עדת ישראל ולהיות להס לרב ומורה בעניני האמונה . דרך הזה הוא רחוק רחוק מאד מדרך חקירתי בעניני התורה והדת, גס הוא מתנגד אל כל תכונת רוחי ומשפעי . לכן אבקשך מא7־ יקירי! להשיב את האיש הדובר אליך כי מאנה לנגוע נפשי בכמו אלת, ותשובתך תהי נא כלה ונחרצה". 1) לזכרון יום מותו הציב לו הרב הנ״ל במאמרו בכרם חמד מחברת ו׳ ציונים אלה בהשכל ודעת : ״אזל מנחם — יום א׳ מנחם — אן לי מנחם^, — לפ״ק" (מנחם הראשון שם עצם פרעי־ של המנוח ז״ל, נח&ךבל׳ תלמודי מנחם בל״הק, כמו רחמן מן מרחם; מנחם השני שם התאר לחדש אב; מנחם השלישי הנותן נחמת לנעצב".