Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XIX

XIX מותו לשלמו בעודו בכתובים אל הלב ההלם הגדול אשל הללס מעפל חכמת ישלאל בדולנו בתפללו הלקללס מו״ה לום כלוב ללפמן צ ו כ ץ מוכתל בכתל תפילותפלא נ״י בבללין, למען לעלככהו על תדל כהון, ללוצלאנו לאול. וכן פעל ועשה החכם הזה, פדל והעללך מעלכותלו וללפהו בהעלות קצלות מאללוה עלכלם ול3לאהו בקהל ל3 3תוד לשללם ועדה למען לעמוד למים ל3לם. ׳* * ואכל כמלקנו ש3ללם כעמק לפאלס אכופף לדל בעלם אכלה המאמל הזה לשלה עוד כופפות מענו צלל ומענו דגש אמלל כעס מחכם הלזה, אשל ישלמו נכח פנלך את משפעו מנהגו ושחו בהלל פשחקלס ולכל 3נווח כ׳ תיקל בעלכלך, הקולא! לשמוע גם דבל קברך מאיש סכם ל33 ואמיץ כח זה, אשל לופיע אול על תכונת נפשו, וישת לך מתלות 3ל33ו. אם הוא הלה בנו3עו לך לב3 וחלד לד3ל ת׳ מאד וללא לגעת כמונו ה שעלה בגבול גכלו הקדמונים, 3כל זאת דבל לעת מצו א כאשל עם לבבו, לא הכחיד האמת תחת. לשונו ולא למכענה בתוך חכו לדבל בלב ולב, ולוח כביל אמלל פלו. כאלה תמצא (מלבד באגלת ההתנצלות אשל הזכלתל למעלת) גם במכתב לקל אחד אשל כתב אל תלמיד חשוב השוכן בעלל מצעל, עת אוללי עמו קשלו עליו קשל בעללו דאמלו לשלוף איזה תפלל חכמה הנמצאים אתו באש, ואלה דבליו: C1 ״קול שופל שמעת כפשל, מלועה מלחמה , קדשו עליך איזה מתחתדלס בעללך, אלבו לך בלילה, יחד נועדו לבהלך ולאיים עליך בחלם ונדול, לבעבול תחדל מלכת בדלך תבונה, ותשפלק בהבליהם. כשמעל חם לבל בקלבי! ועשן עלה באפל. אולם עוד לותל כעולתל ונבהלתי לשמוע, כל נפל פחדם עליך להמתו את לבבך, עד שנענית למתול להם איזה מתפללך הנוובים והנקיים לשליפה, ותתחנן לזד האויל אשל גלאשם, ככעל בוכה תחת השבנו. אהובי, התכלת עשה, שגלת הלבה מאד. לאה כל על נקלה שמתו לאיש מופת, ויכול להיות שעל לדל זה לבד לתעו אחללל כמנהגם וימשחוהו למלך וללבן של תלתלים, ולקלאו עליו המקלא: ולאו כל עמי האלן וגו׳. לא ידעתי מה היה לך? הלא איש אתת, ומל כמוך בלן אלפי צעלללם לימים אשל כגילך? ובוודאי כל שונונלך השכולים והבעלים לא לגלעו לקלתוליך לא בתולת ולא בילאת אמתלת ולא בכל מדה שמנו חכמים בחכם; ולא עוד אלא שאתה באביב חלדך, ולא נאוה לך מולך לב כזה ואתת גן עשללם ללדוף, לא להיות נלדף מאחד הפלעושים תולל I) ראה שכרי "מכמבים" מפחב ה׳.