Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XVII

XV» לי ה׳ כח לעשות מיל למצוא בנפשי מית ידי 3לי עזר!ולמי, גם כי «שאר גשרי ולבבי יבוא לי וישם אל עיר הגדולה גראדי את פניו, היא עיר מולדתו אשר נפשו קשורה בנפש שוכניה היקרים. קוה למלוא משמה עזר מענו להחיות נפשו «כהונה אחת קענה אשר ישפמוהו אליה על משך שלש שנים לכל הפחות, למען הקדיש עתו להורות מכמה ודעת לאנקים אוהבי מדע, והיה הזמן הנשאר לו לפליעה, להגות בתורת ה' כימים העוגים מאלה. אבל בחלה נפשי להיות קרוא שמה בקול תואן גלעש, כאלו נמנה משרה והתמנות על שכמו מן העדה וקהל העיר, וכה אמר אז במכתב אל אמד מאוהביו, ואנכי אעמיק דבריו לל״ע: "«אד ימרה לי, אס ילא קול ענות להביאני שמה ביד רמה כאלו אני קרוא מן כלל הקהל למלוא שמה התמנות מה. מעמד ומצב הקהלות בימינו אלה לא שדרים למד, וכל דבר חדש אשי יקר לעיניהם לא ימלש מהיות שרן» לאנשי ריב ומדון אשר יבקשו שבה ותואנה להביא דברי ריבות בשעריהם. אם אני בתומי אהיה שבה למחלוקת, ריב ומדנים, ד3 רזה ירע לי וירד מדרי לבבי להגדיל באבי מכל מרי שיחי גם ממות תחלואי רעב, אשר מחרון זלעפות אפו אבקש מגיש ושתי לי.״ תאוה נהיה מערב לנפש, ומוחלת מנחם לא נכזבה! כי מצא בעיר מולדתו את המנוחה והמרגעה אשר אליה ערגה וכלתה נפשו זה ימים ושנים, להחל את שפרו הגדול מורה נבוכי הזמן, החל וכלה; שפי אשר בו יאצר ויחשן כל יקר אשר מצא ביגיעה רבה בשפוצי קודש ושמוני מול כל ימי חייו. אמנם מדי הלך מעלה מעלה במשלה העולה בית אל, וכאשר רומו הושיעה אומן בכתבו מחקריו על שפר, כן גוו החלש הולך הלך ודל, בי עמלו הכשיל כמו וירב מדוי קרביו ועורקיו יום יום. אז החליש בדעתו בשנת מקצ״ח לנשוע לשרנאפאל אל בניו אשר אהבת נפש אהבוהו. בשנה הזאת יצא לקראת נשק וישך בעד כבוד הרמג״ם והראב״ע ויוכיח את ידידי החכם הגדול היקר מו״ה שד״ל נ״י בתוכחת מגולה מאהבה «שיתרת, כי פגע בכבוד אדירי עם אלת בזעם לשונו ובמום לבבו. — ויהי כבוא הסכם לעיר שרנאפאל "עד מהרה הכירו המשכילים הנבונים שמת נ) את רב ערכו ויתאשפו אל ביתו כפעם בפעם לשמוע חכמתו כי רבה. ואיזה ירחים לפני מותו נשאל מאנשים מצוינים בברלין, אם יש את נפשו ללכת שמה להיות לרב ומנהיג הקהלה בדת, ואז ידברו אודותיו באשיפת נכבדי העדה - וימהר להשיב י) כי לא ילך, ורק בעבור חולשת גופו. ויותר שמחו בו אז 1) הדנלים המצוינים פה יצאו «פי הלג הגאון אשל הזכלחי. 2) החנם צונן במאמרו על החור,ל מנחם מביא אח אגלח חשונחו כנחגו C