Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 7

7 מלך ארטוש לבב הארי בגבורה ובעוו אם יהיה מוכתר מאהבת גבירה כמוני היום המאושר על כל המאושרים חן לש׳ ואליך, וישקה ויחבקה וישתעשעו יחד באהבים בשעה אחת, וירכב ויסע הוא ונושא כליו שניהם לבדם בבקר בטרם יכיר איש את רעהו ויהיו משמאילים מן המסילה כל היום ההוא למען לא יפגשו במי שיכירהו, ולבקר טרם יום הגיע בכרך אחד שהמלך חנה שם והתכוון להכנם שם בבקר כדי שלא יכירוהו שום אחד מפרשי המלך, ושם זה הכרך אשקאלוט של קצין אחד ושמו לנבל בבאסור דאשקלוט, ובעלות השחר והמלך השכים למען הכין עצמו אל הרכיבה והיה עומד בחלון ההיכל שחור בו וישקף וראה אתפוס לנץ ויכירהו כי הוא נתנו אליו במתנה אמנם את לנץ לא הכיר אז כי היה מעולף וכסוי פנים מאד באלמו וזיניו, אבל מדי עברו ממבוי אל מבוי לא נזהר לנץ מן המלך ונשא את ראשו ובכן הורם את אלמו מעט מעל פניו וראהו המלך והכירו ויראהו אל גופלט ויאמר לו בחשאי הראית את לנץ אשר תמול היה ו.. לה עצמו בדבריו למראה עינים והנה הנו בכרך הזה, ענה גופלט אני חושב שעשה כן כדי להסתיר עצמו בל יכירוהו כי כן מנהגו, אמר המלך וכן האמת. ארורים יהיו כל הרכילים ומוציאי דבה על הפרשים הנאמנים. ולנץ לא ידע שהוכר מעיני המלך וילך ויחן בהיכל הקצין ויתקבל בכבוד גדול כחוק הקצין לכבד כל פרש ולא מחמת שהכירו. והמלך ציוה את גופלט בל ינלה לאיש שבא לנץ אל הסיבוב אחרי שהוא רוצה לחכמות פן יחך לו. ועתה מניח הספר מדבר מן המלך ושב לדבר רק מלנץ ומן קצין אשקאלוט ובניו ובתולתו: יש לדעת כי קצין אשקאלוט היו לו ב׳ בנים נמרים שנתפרשו מיד המלך מזמן קרוב שם הגדול אדלפוט ושם הקטן קרבוץ ולהם זינים אדומים כלם מצבע אחד אדום כי כן מנהג המתפרשים שלא ישאו זיין בשנה ראשונה שהתפרשו אלא מצבע אחד ונקרא הפרש כל אותה הפרש החדש. וישא לנץ את עיניו וירא את מגיניהם וזיניהם כלם אדומים. אמר לנץ אל הבלבסור אדוני אני מחלה פניך שתשאילני זוג אחד מאלה שני הזינים ומגן אחד לשאת בזה הקיבוץ וכן כלי מכסה הסוס. ענה הבאבסור האין אתך מגן, אמר לגץ אין לי מגן שארצה לשאת בסיבוב הזה כי אין רצוני להנכר בזה הקיבוץ, אבל אם יישר בעיניך אקח את אלה הזינים ואת זיני ומגיני אניח הנה עד שובי. ענה הקצין קח לך את זיני קרבוץ שהוא חולה ולא יוכל לבא אל הסיבוב ואדלפרט אחיו הגדול יבא עמך אל הסיבוב והתחברו יחדיו. וישמח לנץ בדברי הקצין ויחננהו מאד ויאמר אדוני מה נעמה לי חברת ארלפרט ומה שפרה עלי. ויסכימו שניהם ללכת יחדיו וישאל אדלפרט את לנץ