Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 6

6 מלך ארטוש עצמם ללכת והוא נשאר לאלתר השב בלבו להלשין את לנץ אל המלך דודו ולגלות לו כל העניין מן המלכה, ויבא אל המלך דודו ויאמר לו דבר סתר גדול ארצה לומר לך לכבודך ולטובתך ולהסיר אתכלימתך אם הייתי רשאי לאומרו, אמר המלך היש בחצר איש גדול כל כך שיהיה רשאי לחשוב אה בלמתי ענה אגרבן יש ויש כי המלכה ולנצולוט חושקים לז בלז מחשק הסכליי עד מאד ולבעבור שלנץ אינו יכול להשתעשע עמה להנאתו בעודך בהיכל הוא מחלה עצמו בדבריו ונמנע מלכת אל הסיבוב ושולח שם את כל חביריו ואחרי נוסעך יתייחד עם המלכה ויעלום עמה להנאתו כרצונו, כשמוע המלך כן הפליג לדבריו ולא יכול להאמינו, ויאמר לו נכדי נכדי אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה כי איני מאמינך למען אשר ידעתיו לי לאוהב נאמן ואי אפשר שחשב לעשות מסירות כזה בשום ענין, ואם חשב אונס השק הכריחו לעשות כן כי נגד מחשבת השק לא יוכל עמוד לא דת ולא שכל כ״ש חשק זנברא שיופיה הוא מופלא כל כך שאפי׳ הקדמי(?) יתמהו עליו וישתוקקו לראותו, אמנם חלילה לי מהאמין שהיה מביא מחשבתו לפועל, אמר אנרבן דודי אם כן אנכי רוצה שאין רצונך לעשות על זה דבר ולא לחשוב שום עניין אחר על לנץ, אמר המלך ומה תרצה שאעשה, ענה אגרבן ארצה שתשתדל אתה ואני בכל ענין שנוכל שנמצאם יחד ביהוד מגונה ואז תדע האמת ותאמין לדברי פעם אחרת, אמר המלך מזה עשה כרצונך בי אני מסכים לכך אבל ידעתי רי לעולם לא ימצא, ענה אגרבן די לי במה שאמרת עתה. וכל הלילה היה המלך חושב ומשתאה על דברי אגרבן האפשר כן אם לא ותמיד היה מתחזק על האי אפשר מטוב בטחונו באהבת לנץ באמונתו, לבקר הכין המלך את כל פרשיו לנסוע ללכת אל הסיבוב שלוו נצשטרי והמלכה חלתה פניו מאד שיביאה עמו אל הסיבוב מתאוותה לראות הקבוץ הגדול מן הפרשות שיתקבץ שם ולא שמע אליה המלך למען נסות את דברי אגרבן, ויסע המלך ופרשיו ומדי רוכבסהיו מדברים ביניהם רק מאורות לנץ ודואגים על חוליו שמנעהו מבוא אל הסיבוב, ותכף צאתם מן העיר קם לנץ ממטתו והכין עצמו ללכת שפי אל הסיבוב בעניין שלא ינכר שם ויבא אל המלכה ויאמר לה גבירתי הנעימה אם טוב בעיניך יש ברצוני ללכת אל הסיבוב ברשותך, ותאמר המלכה חביבי מדוע איחרת ומה היה לך שלא הלכת עם המלך, אמר לנץ איחרתי כי אין רצוני שיכירני אדם לא בלכתי ולא בהיותי שם כי בהיותי בסיבוב אעצור אל איוו כת שיראה לי לכבוד, ולגבורה יותר, אמרה המלכה חביבי נעימי לך לשלום ולשמחה עם אהבתי וחשקי ועשה חיל וגבורות כמנהגך הטוב, ויען לנץ ומי הוא הפרש ואפילו אם יהי לו לבב שפן שלא יתחדש לו