Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 9

מלך ארטוש 9 לי שהוא פרש אחד נכבד עד מאד ועל כן נתחברתי עמו ללכת אל הקיבוץ של ווינצשטרי. ולנץ שלח את נערו לעיר דעוהו לך בעיר וראה את הפרשים שבאו השוכנים תוך העיר והשוכנים מחוץ ותשום הטב הבמות מן הפרשים שיש שם מפנים לעיר ומחוץ ואנה חונים שניי בורו וליאונל ואחי אשטוך לאלתר בא נערו העירה וראה והקר כפי יכולתו כמות פרשי הקיבוץ ושאה שם עד הערב ושב. ויאמר אל לנץ. אדוני הפרשים רבים מפנים ומחוץ ושנייך ואחיך הם בפנים וכן ראוי בעבור שהם מהבירי הטבלה ואי אפשר להם מבלי היותם עם המלך ארטוש. שאל לנץ ומי ומי בחוץ. ענה הנער עם רב ופרשים רבים עם ד׳ מלכים מלך שקוציאה. מלך ארלנדי מלך נליש מלך טרנוליש, אמנם פרשי מלכות לוגריש שהם עם המלך ארטוש נראים אלי יותר פרשים נכבדים ויותר נבורים גם אם ההצונים הם יותר במספר: לבקר הכינו ודנו׳ עצמם לנץ ורעהו וילכו אל הקיבוץ ונער לנץ נשאר בכפר כי ירא לנץ פן יוכר הוא בעבור נערו ויהיו באחו של ווינעשטרי והנה כלו מלא ומכוסה ממסבים ועודרים ובו ביום לא אבה המלך ארטוש שמסיר גלוון וגדריאט אחים ישאו כלי ויין כי ידע שלנץ היה שם ולא אבה שיפגעו יחדו למען לא תמצא ביניהם איבה. והמלך עלה אל המגדל הוא וגלוון וגדריאט ושאר פרשים כדי לראות הסיבוב. והסיבוב מתחיל להזדמן ויאמר לנץ אל אדלפרט רעד,ו אל איזו כת נראה לך שנעזור הפנימית או החיצונים ויען אדלפרט לאשר תחפוץ. אמר לנץ נראה לי כי הפנימית הם חזקים ונבורים יותר מן החצונים ולכן לא יהיה לנו לכבוד אם נעזור או אם נהיה מצד החזקים, אמנם יגדל כבודנו אם נעזור החצונים שהם פחות גבורים ובזה יוודע כוחנו ושוויינו, אז נתאמץ לנץ על סוסו ויתיישר מול פרש אחד ויט חניתו ויכהו בחוזק יד ויפילהו ארצה הוא וסוסו ורכב לפנים כי עור חניתו שלימה. ויפגע כפרש אחר ויעש לו ככה, וירכב בפנים ויפגע בשלישו ויעש לו ככה אמנם את זה השלישי חבל מאד בצלעותיו חבלות גדולות ועמוקות וכמעט מת. כראות פרשי המלך ארטוש גבורות זה הפרש תמהו מאד ויהללו את גבורותיו ואמרו מה מאד התחיל לעשות הטב הפרש החדש כי הכל היו סבורים שהיו שניהם אותם שני האחים מאשקלוט שיתפרשו באותה השנה כאמור לעיל עם היותם נושאים שניהם דנים אדומים מצבע אחר. אז נעצרו יחד כת אחת מפרשים מיראתם את המכות שהיה מכד. זה הפרש האדום. ואדלפרט ריע לנץ פגע באשטור דמאריש אה מפיר לנץ ויכהו בחניתו ואשטור נתאמץ עליו ביד רמה והכהו בחניתו ודחקו כל כך בחוזק שהפילו לארץ עם סוסו ביחד. ויצעקו פרשי המלך בל״ח שעתה הותץ אחד מפרשי אשקלוט וכראות לנץ את רעהו נפול לארץ קנא לו קנאה גדולה