Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 16

16 חידושים מר׳ ישעיה על טחצה ואין כאן רוב ותירץ ר׳י ב״ט זצי״ל שלא מצינו למיטר גבי סנהדרין.הכי דלא אמרינן כל קבוע אלא במילתי׳ דליתא קטן ולא קיים לן בנוה כגון חניות עשרה שתשעה מוכרות שחוטה וכל כר,אי גונא דאיכא לספוק׳ אבל גבי סנהדרין שאין להסתפק כדבר ואנו רואים בעינינו שאלו מזכץ ואלו טחייבין אין לומר כמחצה על מחצה [עיין ס״ס כריתות להר״ש מקינין ומרדכי פ״ק דחולין. שזת״ד,]. . כמעשה לבנת הספיר שהספיר היא אדום כדכתיב אדמו עצם וגו׳ ספיר. . ועוד מה מעשה שייך נכי דמות לפי׳ והו פשוטו תחת רגליו ריאה להם ספיר כמעשה הלבנים שתיו עושים במצרים. . ואל אצילי בני ישראל לא שלח ירו, לפי הפשט אעפ״י שעלו אחר מ״ת כדכתיב עלה אתה וגו׳ וזקני ישראל לא היו עמו כשעת ט״ת ואצילים הם הזקנים, וכן יישוב הפשט אל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ליתן התורה כדכתיב ונגש משח לבדו ואפי׳ מזיו השכינה לא נהנו כמשה שהרי ראו את האלהים ויאכלו וישתו והוצרכו לאכילה ושתיה אבל משה עמר בהר מ׳ יום לחם לא אבל מפני שנהנה מזיו השכינה ולא הוצרך לאכילה ושתיה כמו המלאכים. מפי ר׳ יהודה הלוי [מובא בשמו נם בפי׳ הראב״ע בקיצור. שזח״ח]. . וכתבתי על הלוחות לאו דוקא שהרי אמר כתוב לך ולא היתד. מכתב אלקים אלא הראשונים וזה שאמר וכתבתי אצור, לך שתכתוב. ולמקיימי מצות וחורה יתן האל עוז וגבורה וגם עטרות צבי ותפארה בהתחילי ספר ויקרא. ועמוק אין מראהו, פי׳ המורה לא ידעתי פירושו אכל מורי הרב ז״ל אמר לפי שלא היה בו שער לבן שיהיה טמא כמו שאמר ושערה לא הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור• בשרו אלמא בכל מקום שאומר עמוק יש לה שער לבן אבל במקום שאין לה שער או שאינו עמוק כלל שאץ לה כח להלבין. השער אכל כשהיא עמוק מרוב הכח של לובן הלבין השער אבל עמוק אין הלובן על למטה אלא למעלה שהרי לא הלבין את השער. ויש פירושים דכתיב בהם ולא שיהיה לבן ואינו לבן והכל טעות סופר הוא. . בקרחתו או בגבחתו. בקרחתו היינו בגד ישן מפני שהוא קרח בנפול שערו. ובגבחתו היינו גבר,ותו ישחי״ת וה״א מתחלפין והוא בעת שמגביר, שער ואז הוא חדש עדיין. . בקורת לשון שפחה כמו בנות מלכים ביקרותיך שפירושו שפחותיך, ומשום הכי פטר הנא עליה למיתה. . פי׳ הרב ר׳ יצחק ז״ל כית דינו של שם גזרו. . וכי תאמרו ואימתי תאמרו כך, בשנה השביעית, הן לא נזרע בשביעית א״כ מה נאכל בשמינית. . שבע על חטאתיכם, לאו דוקא אלא הרבה, כדכתיב שבע. תועבות בלבו ודרך המקראות לדבר כן. . וידבר וגו׳ ולמה מנאן עתה בעבור שהיה רוצה לעמוד כל איש על שבטו ועל דגלו. . יכול יהיר,