Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 15

15 חידושים מר׳ ישעיה בן הכנענית לפי הפשט העידה התורה שזה לכדו כן כנענית אכל כלם היו מואסים להתחתן בכנענית. . צעקה גדולה אשר כמוה וגו׳ זה מוסב ללילה. . ובשל מבושל במים וכוי ותירץ רבי אם לא היה כתיב מים הייתי אומר דוקא בשאר משקין דמפיגין טעמן אבל מים דאין מם־גין טעמן הייתי אומר שיכול לבשלו ע״ז כתיב ובשל מבושל גם במים כמו שפי׳ רש״י ועיקר. . ותי׳ רבינו יב״ט זצ״ל פסח מצרים לא נהג אלא יום אחד כדאמרינן בפסחים ואותה העיסה שלשו על שם לעשות להם צירה לדרך והיו עתידים להחמיץ אלולי שנגלה הב״ה וגאלם טהרה [זה מובא גם בשבולי הלקט כ״י וטמנו בתניא בשם רבינו ישעיה. שזח״ה]. . . ויסעו מרעמסם אמר רבינו ישעיא ב״ט זצר׳ל רעמסם שנים היו אחת בנוי׳ ואחת בנו ישראל. . כן גורם רבינו תם תורתו לא יתם. . והיו לטוטפות פתרונו לשק קשירה כמו הנטיפות. . נשפת ברוחך וגר וברוח אפך וגו׳ פירושו מנהג העולם רוחו של אף הוא חם ורוח של פה הוא קר אכל כאן היה למפרע ברוח אפך שהוא חם נערמו, והרוח שתולדתו קר נשף ונמסו המים. לכך נאמר מי כמוך שאין כל כריה יכולה לעשות כן, משום ר׳ יהודה החסיד זצ״ל [בפי׳ הטור על התורה מביא זאת בשם אביו הרא״ש ז״ל. שזח״ה]. . תירץ רבי לפי פשט הפסוק ולפי דברי הבורא תחלה וסוף הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עטך לבדך ואשמיע קולי שיפחדו ממני כי אם אני בא בגבורה בעב הענן וכשיראו בך יאמינו הם ושאר כל העם כי אתה נביאי ועבדי. אמר משה לפני הב״ה רכון העולמים אם בשביל שיראו ממך כבר ראו ופחדו בים סוף שנ׳ ויראו העם וגו׳ ואם להאמין שאני נביא נאמן כבר אמרו ויאמינו, וזהו ויגד משה את דברי העם, שהגיד משה מה שהיה יודע שהיו יראים ונאמנים. . . אנכי פתח כיציאת מצרים ראויים אתם שתקבלו תורתי שקניתי אתכם לעבדים. . וכל העם רואים לפי הפשט אץ ראיה ממש אלא שמיעה כמו וירא יעקב ולא ראה אלא שמע. . פי׳ רבי לפי הפשט ועושה חסד לאלפים והם אלף דור. זכור לפי הפשט זכור שביתה ששבת בימי בראשית ותנוח גם אתה. . באבן או באגרוף, רגב, ורומה לו תחת מניפותיהם, וי״ט הבאת ידו ואינו נכון דבר הלמד מענינו דבר הדומה. . אם צעק יצעק פי׳ סגן לויה דהוא לשון תפלה. . ■מלאתך דברים המבושלים הבכורים ודמעך תרומת מעשר דגן תירוש ויצהר דבר לח והיא יורד בדמע. . לא תהיה אחרי רבים לרעות, לפי פשוטו אם ראית רבים מרעים ומעטים מטיבים אל תלך אחרי רבים לרעות, ורוקא לרעות אבל אם ראית רבים ומעטים חולקין בדין אע״ם שסברתך נוטה אחרי המעטים אחרי רבים להטות והלכה כרבים ואל תענה על אותו הריב לחלוק ולנטות אחד המעטים. ויש שמקשים טהא דאמרינן פ״ק דכתובוח אר״ז כל קבוע כמחצה