Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 24

24 ספר תפלה ורנה 3. שם: לוים משוררים בכנף רננים. תחת: בכנף (בבי״תן. צ״ל: כ בג ף (בכ״ף). ור״ל משוררים זמירות ערבות כזמרת הצפור הנקראה: כנף מנים (איוב ל״ט י״ג,) והוא הנאכטינאלל. 4. שם: אמנם לא יוכלו כבדך כל הי אף כי אנו עבדך. מה ק״ו זה? הכי האדם הוא קל מבעלי חי? ואין ספק אפוא כי "הי" זה איננו בעל חי רק מלאך. ויתכן זה ע״פ פי׳ האחרים המובא בפי׳ הראב״ע על כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג כי). וז״ל ואחרים אומרים כי מלת לא ישרת בעבור אחר. וכן הוא לא יראני האדם ולא החי. והטעם המלאכים עכ״ל. 5. בשיר ליום השלישי: ומאלהותך לא תתגנה. תהת: ת ת ג נ ה. צ״ל : תתפנה. ור״ל אין אתה פנוי מאלהוחך גם רגע קטן רק לעולם היא בך. 6. שם: כי ממך כל סוד יגלה. תהת: ממך. צ״ל: לך. 7. שם: חכם ולב נבוב לא ילבב. פירש "נבוב" אשר באיוב (י״א י״ב). לשבח ולא לגנאי כדעת הרבה מפרשים. ונם בהקדמת פי׳ המשניות להרמב״ם הובא "נבוב" לשבה. ויעוין מחברת הערוך לר׳ שלמה פרחון (ערך ל״ב). ■ 8. שם: ואין מראה וגב, תחת: וגב. צ״ל: וגון. ומראה וגון הוא כפל ענין במלות שונות. וכענין זה בשיר החמישי: מראה וצבע. 9. בשיר ליום הרביעי: כנשר על כנפי נשרים נשא עבדיו. נקל לכל איש לדעת אשר תחת: כנשר. צ״ל. כנשא. 10. שם: כארז בחור בגדלתו, כברוש רענן ענותנותו. דמיון ענותנו אל ברוש בלתי מובן. כי ברוש הוא גדול והזק כארז ולמה נשלמה גבורתו עם אח בחור וענותנותו עם ברוש? ונ״ל. כי תחת: כברוש. צ״ל: כפריש. והוא מין עץ הלש ובלתי גדול. יעדן כלאים (פ״א מ״ד): והפר יש ים והעוזרדים. וראה ע״ז פי׳ הרמב״ם והר״ש והריע מברטנורה ותי״ט בשם חכמת שלמה. 11. שם: כשמיד ושית צרים ימגן. ימגן לא יוכל להתבאר פה כי אם ישבר על נקלה כשמיד ושית. והוא מתאים עם המפרש מגנת לב (איכה נ׳ ס״ה): תבירות לבא (מדרש איכה פסוק זה. וכן פירש רש״י שם: מגנת לב. שבר לב. כמה דאת אמר אמגנך ישראל (הושע "יא חי). אשר מגן צריך בידך (בראשית י״ד כי) עכ״ל. וצ״ל שרשי" חזר פה מפירושו על אמננך ישראל. אשר מגן צריך בידך שהוא לשון,מסורה. 12. שם: לבדו ד׳ הוא ונפלאות גדולות, עושה אל נורא עלילות. כצפרים על עירו יגן. בטור "לבדו" מחחלת אות למ״ד מסדר