Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 25

25 ספר תפלה ורנה א״ב, ואיננה יתכן אחריו טור באות כ״ף. וצריך בלי ספק להגיה ולכתוב: לעירו כצפרים יגן. תחת: נצפרים על עירו יגן. 13. בשיר ליום החמישי: ולא מוצאים לו מראה וצבע. ולא כל טבע אשר שש ושבע. תחת: שש ושבע. צ״ל: בשרשי שבע. והוא מבואר ע״פ הכתוב בספר האמונות והדעות לרס״ג (מאמר בי): ושרשי המראה הטבעית שבעה. לובן. ושחור. וירוקי וירקרק. ואדום. ומראה השמים. ומראה העפר ענ״ל. והוא שב לפ״זאל: מראה וצבע. 14. שם: ושבע נמיות וששת נדות ושלש גזרות ועתות ומדות עכ״ל. לקוח מהאמונות והדעות (שם). וז״ל בששת מיני התנועה וכן בשבעה מיני הכמות. וכן בשלשה הזמנים ושלש הגזרות ושלש הצורות עכ״ל. ויעוין ע״ו פי׳ בן זאב. ותהת: התנועות אשר בהעתקת אבן תבון כתוב בהעתקה האחרת הנ״ל: הנדות. ולשון תנועה לא נזכרת בכל ההעתקה הזאת. אבן תבון בחרבלשון: נע אשר בתורה(בראשית ד׳ י״ב) ובעל ההעתקה האחרת בחר בלשון: נד הכתובה שם. 15. בשיר ליוסהששי: או יחילו מים חיים מפניך אלהיסחיים. רעשה ארץ ונסו מים ונטפו מים מן השמים. רומז להכתוב בתהלים (ק״ד, ז/ י״ג): על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יהפזון: משקה הרים מעליותיו. ויעוץ ע״ז הפירושים. 16. שם: בטרם כל היצור מאד גדלת ואחר כל מאד נתנדלת. מאד הראשון הוא ט״ס. כי הבונה היא: בטרם כל היצור גדלת אבל לא מאד. כי לא היה עוד איש אשר יספר גדולתו וירוממהו ויפארהו. אבל אחר כל מאד נתנדלת. ויסוד זה הוא במדרש תהלים (מזמור ק״ד פסוק ד׳ אלהי גדלת מאד) שכתוב שם: עד שלא בראת עולמך היית גדול בעולמך. ומשבראת עולמך נתגדלת עד מאד. עד שלא קלפו אותך הנביאים גדול היית ומשקלסו אותך נתגדלת עד מאד עב״ל. וכ״ה בתנחומא (פרשת חיי שרה) יעו״ש. 17. שם: עשית לו כתונת לשרת להדרת קודש ולתפארת. מובן ע״פ הכתוב בבעל הטורים (כראשית גי ב״א): מלמד שעשה הקב״ה לאדם הראשון בנדי כהונה. ואיתא בב״ר שבהם היו עוברין הבכורות עכ״ל. ואמרו: "להדרת קדש ולתפארת". הוא עש״ה בבגדי כהונה: לכבוד ולתפארת (שמות כ״ח בי). ויתר הדברים במ״א.