Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 26

26 הערות על ספר חסידים הערות על ספר חסדים. 1 . כסי׳ ר : לא תענה מכלל מצות לא תעשה אסור לומר דבר מגונה מחברו שלא בפניו ובו׳ אבל אם עכר עבירות והוכיחן בסתר ולא קבל אז מותר להוכיחו ברבים במעשיו הרעים בין בפניו בין שלא בפניו עכ״ל. תחת: לא .תעשה". צ״ל: לא תשא. והוא שב אל הכתוב בסוף הסי׳ אשר לפניו: ועיקר מצוד, זאת לא תשא עליו חטא מצוד, שלא יוכיח איש חברו בזעם ובהלבנת פנים אלא בנחת ובסתר תחלה". והשעור הוא אפוא: אמנם כי עיקר מצות לא תשא עליו חטא הוא שלא יוכיח איש חברו בזעם ובהלבנת פנים אלא בנחת ובסתר תחלה. אולם "מכללה" הוא גם שלא יאמר דבר מגונה מחברו שלא בפניו. כי לא תשא נדרש כמו לא תשיא שענינו: לא תשא ותעטיסחטא על חברך. והוא ע״דאשר דרשו רדל לא תשא שמע שוא (שמות כ״ג אי). קרי ביה לא תשיא (פסחים קי״ח אי. סנהדרין זי בי. מכות כ״ג אי). ולמלות "לא תענה" אין מקום פה ולא אדע איככה באו הנה. והוא ברור מאד. וכל היודע בטוב הלשון והסדר יענה אחרי אמן גם בלי כל ראיה. 2. בסי׳ ט״ו : כמו שהיו עושין ב״ש וב״ה כל אחר מזכיר טעמו של חברו קודם טעמו כאשר הוא מספר שניהם עכ״ל. הוא שגגת הזכרון. כי באמת אך ב״ה עשו כן ולא ב״ש. ככתוב באר היטב בערובין [י״ג בי]: מפני מה זכו ב״ה לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב״ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב״ש לדבריהן עכ״ל : 3. בסי׳ י״ח: נותן עיניו למטר, כאלו הוא מביט לארץ ויהיה לבו פנוי למעלה כאלו עומד בשמים עכ״ל. אחרי זה צ״ל הכתוב בסוף הסי׳ המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי לקיים שתי מקראות הללו והיו עיני ולבי שם כל הימים נשא לבבנו אל בפיס אל אל בשמים" ולהוסיף בראשו מלות ..כמו שאמרו רז״ל" והוא ביבמות (ק״ה בי). 4. ס" כ׳ המדבר ממהות התשובה צ״ל לפני סי׳ י״ט המדבר מהדברים המעכבים את התשובה, כי ידיעת המהות קודמת לידיעת כל הדברים האחרים. 5. בם" ם ל״ד: ילמד לתלמיד בישיבה ונחת עכ״ל. תחת: ״בישיבה״. צ״ל: בשובה. ובשובה ונחת הוא לשון הכתיב (ישעיה ל׳ ט״ו). 6. ס" ם מ״ד: גם דרשו חכמים ביום ההוא אכה כל סוס בשגעון