Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 30

30 תערוק על ספר חסידים 24. בסי׳ שכ״ו: ואמר ר לוי כל המנחש וכוי א״ר אחא א״ר?ירא מחיצתו לפנים ממלאי* השרת וכוי עכ״ל. מירושלמי (שבת סוף פ״ו). ואחרי "ר׳?ירא" כתוב שם כראוי «כל מי שאינו מנחש". 25. שם: שיתן קודם לעני לחם או שום דכר שהנאתו קרונה כ?קן שאכל העיגול עכ׳יל. רוט? להכתוב כירושלמי (שם ושם): פגע כהון חד סב. אמר להון?כון עמי וכוי וחוח עמון הד עיגול קצק פלגא ויהבינה ליה אכל וצלי עליהון וכוי עכ״ל. ויעוין גם תלמודנו (תענית כ״ג בי). דאיתתא שכיחא בביתא ויהבא ריפתא לעניא ומקרבא הנייתא עכ״ל. 26. בם" שכ״?י. אם ילוד. אדם לעני טעות והמלוה יודע שהלוה אין לו לפרוע, והעני איש טוב שאם היה לו היה פורע ב־צון ועתה אין לו. אם יראנו הולך ילך לו מצד אחר שלא יסבור עתה רוצה לשאול לו את החוב וכוי עכ״ל. כן אמר ר׳ דימי: מנין לנושה בחברו מנה ויודע שאין לו שאסור לעכור לפניו. ת״ל לא תהיה לו כנושה (ב״מ עייר, כי). 27. בסי׳ שני׳?: רבי אליע?ר ביקש לרבי צדוק אביו ליתן שכירות לרופא וכוי עכ״ל. לקוח ממדרש איכה (פסוק היו צריה לראש). 28. בם" שס״ה: פעמים שהין עושה?ביות יותר מן האב והתלמיד יותר מן הרב יושב התלמיד למעלה עכ״ל. רומז להמובא בתום׳ ב״ב (י׳ ע״ב דיה עליונים למטה) בשש קבלת הגאונים שר׳ יהודה תלמיד שמואל ישב למעלה ושמואל למטה. יעו״ש הטעם. 29. בסי׳ ת״ג: יחשוב תחלה איזה נדר יקבל שלא יתחרט וכשיוכל לקיימו ילך לחכם עכ״ל. תחת: «וכשיוכל". צ״ל: ושיוכל. ותחת: «ילך". צ״ל: וילך (בוא״ו ברא״ש). ועפ"? מובן המאמר היטב. 30. שם : נדר שיוכל לקיימו עכ״ל. פשוט מאד אשר אחרי זה צ״ל הכתוב אחייב "דכתיב טוב אשר לא תדור טשתדור ולא תשלם". 31. שם: לא ירור כדרכי האמורי אם חולי טעים שלא יאכל כני מעים וכוי עד פלוני חי עכ״ל. גי מלות האחרונות הן כדבר אשר אין לו שחר. ולמעלה [סי׳ נ״ט]. חסרות יעו״ש. 32. בם" ת״ד: אמר לו החכם מתחרט אתה אמר לו אם הייתי יורע שום אדם שיהא חריף ומבין וירא שמים הייתי נותן לו כפלים כאן מאשר הייתי מוציא אם הייתי שם כי אני מתחרט והייתי שואל על נדרו להתירו ואעפ״כ אשלח אחר תחתי. א״ל חכם אם הייתי לומד וכוי עכ״ל. המאמר הזה הבלתי טובן נלקה באי סדר ובשבוש. וכה צ״ל. אמר לו החכם מתחרט אתה? אסר לו אני מתחרט «והנני" שואל על נדרי להתירו. ואעפ״ב אשלח אחר תחתי, ואם הייתי יורע שום אדם שיהא חריף ומכין וירא שמיס הייתי נותן לו כסלים מאשר הייתי מוציא אם הייתי שם. א״ל החכם אם היית לומד וכוי.