Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 29

29 הערות על ספר חסיריס אייתי ליה גשר נבלה א״ל אכול או אנא קטיל לך. א״ל אי בעית מקטל קטיל לית אנא מיכל בשר הנבלה. א״ל מאן מודע לך דאילו אכלת הדא קטיל לך. א״ל או ׳הודאי או ארמאי עכ״ל. ועל שאלת מאן »מודע לך." כתוב בפי אחד אשר לא אדע למי הוא: ר״ל טי הודיע לך שאם תאכל זה הנחש ימית אותך שאתה רוצה להרג ולא לאכול עכ״ל. ואין טעם ודעת בפי׳ הזה. והוא נסבה מעם חסרון ידיעת המפרש. כי הספור הזה לקוח מהירושלמי (שביעית פ״ד ודא). וכי שם כתוב כראוי וכנכון: מהן מודע לך דאילו אכלת«הוינא" קטיל לך אם יהודי יהוד" או ארמאי ארמאי עכ״ל. והבונד, האמתית היא אפוא הכתוב בפי׳ ר״א פולדא: טהשתא יהוי ידוע לך אדרבה להפך היתד, כונתו אלו אכלת בשר נבלה הייתי הורגך או ׳הודאי יד,ודאי. אם אדם רוצה להיות יהודי יהיה יהודי גמור, ואף אם רוצה להרגו צריך לשמור דתו. ואם גוי גוי עכ״ל. ולפ״זצריך למחות כס״ח מלת,,אל" לפני «או יד,וראי״. כל זד, אמר הארמאי ולא ר׳ אכא. וכן צריך לכתוב: מרומא. תחת: מארם. כי כן כתוב בירושלמי שם. 20. בסי׳ רנ״ו: השבחות ברוח הקדש נאמרו והסליחות תקנו חכמים וכו• שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקדש טפל עכ״ל. שית לבך קורא משכיל! לדבר הזד,,המכזיב אמונת מתקדש׳ ומטהר׳ זמננו כי כל פיוט וכל ספר עתיק ימים הוא יליד רוח הקדש. 21. בסי רע״ה: שאם אתה רואה אש נופלת על ביתך תציל מביתך תחלה חפצי שטים כגון ספרים וכל שכן חפצי שמים עכ״ל. תחת: וכל שכן «חפצי שמים". צ״ל: ובל שכן נפשות. ובזה מובן היטב הכתוב אחריו. "ואין לך דבר העומר בפני פקוח נפש". 22. בסי׳ רצ״ז: רבי שמלאי אתא לגבי רבי אמר ליה אלפי אגדה וכו׳ ועוד קטן אתה ואין מגלין אגדה תמוה לקטנים וכו׳ עכ״ל. אחרי מלת: "רבי. צ״ל: יונתן. ככתוב בירושלמי (פסחים פ״ה ד,"ב). אשר טמנו נובע המאמר הזה. והכתוב פה בסוף המאמר: ועוד קטן אתה וכו׳ חסר שם. וראוי מאד להיות חסר, כי שמלאי לא היה אז קטן. הן אין כל ראיה וכל זכר על היותו אז קטן. וקרוב מאד. כי לפגי: ועוד קטן אתה וכוי היה כתוב ראשונה ספור אחר מקטן שבא לחכם אחד ובקש ממנו לד,כינהו אגרה תמוה. וחסר באר,ו. 23. בסי׳ ש״ג: אין קורין פסוק על מכה והן דקרא ע״ג יברוח אסור וכו׳ עכ״ל. כל הסי׳ הזה לקוח מהירושלמי (שבת פ״ו ד,"ב, ערובין פ״י הי״א). ועל "יברוח" כתוב בערובין שם על הגליון: פירוש תרגום של דודאים יברוחין. ולפי שיש סכנה למי שעוקי־ן ולכן אמר שאסור לקרות פסוקים עליו כדי לעוקרן עכ״ל. ובפי׳ ס״ח אשר לפני ולא אדע לטי הוא כתוב שיברוח הוא שם מכה מה והוא ללא אמת.