Mannheim
Compact Memory

Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 32

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
Volume
12 (1885)
Issue
1 (1885)
Date
1885-01-01
Page
Seite 32 (sequence 233)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
74% known words query
IRI
…/2572068-2572087-2572088--2455-2577005
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

32 הערות על ספר חסידים 42. בסי׳ תרל״ה: כמו שאמרו מי שנתלה אביו לא יאמר לו תלה לי חפץ זה עכ״ל ירומו להאמור נב״מ (נ״ט סע״ב): חקיף ליה זקיסא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקף ביניתא עכ״ל. 43. ב ם "ס תרל״ו: ולכך תרגום ואביה ירוק ירק בפניה ואביה מנזף נזיף כיה שלא יתכן אפילו אביה לרוק על בתו בכעסו לא בכעסה או בנערה עכ״ל. השתבש וכה צ״ל: לרוק על בתו בכעסו או בכעסה אלא בגערה שהיא ענין מנזיףנזיף. 44. בסי• תרמ״ז: מעשה כרשע אחד שאמר לחכם אני הייתי מורה לו תשובה בדבר אחד וכוי עכ״ל. תחת: "אני הייתי". צ״ל: אם היית. 45. בס" תרצ״ג: כגון רבי יעקב בן קורשאי שלמד מסכת עוקצין כדי שיעיין רשב״ג אעם״כ הענישו ר מאיר עכ״ל. לפנינו אין שמץ מזה בסוף מסכת הוריות. אך בה״ג (סוף הלכות הוראות) כתוב כן. וז״ל פגע ביה ר״מ ברבי יעקב בן קורשאי אמר עדיין יש לזה בעולם. נח נפשיה עכ״ל. 46. בסי׳ תשכ״ב: ועוד בקש ממנו שלא ינוח לאשתו בן חורין עכ״ל• תחת: "לאשתו". צ״ל: לעשתו. ור״ל שלא יניח לאיש לעשות אותו בן חורין מאמירת הקדיש. ושלא יניח הוא כמו: לא הניח אדם לעשקם (תהלים ק״ה י״ד). וכל הפירושים על הנוסחא הישנה הם הבל הבלים. ואין צורך לראיות על בטולם. 47. בס" תשנ״ו: ואשר כתוב וישב דוד לפני ד׳ ישב לבו בתפלה עכ״ל. לקוח מירושלמי (סוטה פ״זה״ז). ולפנינו כחוב שם: »עצמו" תחת: לבו. 48. שם: ואמרו במכילתין ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה: רקחו אבן אלו האבות, וישימו תחתיו אלו מעשה האבות, וישב עליה אלו מעשה האמהות עכ״ל. במכילתא אשר לפנינו כתוב: רקחו אבן וישימו תחתיו אלו מעשה אבות, וישב עליה אלו מעשה האמהות עכ״ל. והנוסחא הזאת נכונה מאד וכצ״ל פה. כי אחרי "אלו האבות" אין עוד טעם ודעת במאמר ״אלו מעשה האבות״. מה בין אבות למעשה אבות? 49. בם״ תשע״ו: בא לו מטעה אחד מדברי תורה עכ״ל. תחת: ״מטעה״. צ״ל: טעם. 50. בם" תתט״ו: שאין אדם יכול להתאפק ולעזור את עצמו עכ״ל. תחת: "ולעזור". (בזי״ן). צ״ל ולעצור (כצד״י). 51. בם" תתכ״ט: אם יש דבר שהנכרים נוהגים בו איסור וליהודים אינו אסור אסור לו ליהודי שיאכל פן יתחלל שם שטים על ידו כנון נכרי שראה מצרי שרבע בהמה ואמר לנכרים שלא לאכול אותה ונמכרה לישראל לא יאכלנה ישראל עכ״ל. זה נעלם מעיני בעל טורי זהב. יעוין ט״ז (י״ד ס" קנ״ג ס״ק אי).

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.