Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 12 (1885)
- Issue
- 1 (1885)
- Date
- 1885-01-01
- Page
- Seite 33 (sequence 232)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 71% known words query
- IRI
…/2572068-2572087-2572088--2454-2577004- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
33 הערות על ספר חסידים 52. כסי׳ תתל״ג: ואמרו חכמים ואל בינתך אל תשען עכ״ל. הוא פסוק במשלי (ג׳ הי). ולכן צ״ל: ״חכם״. תחת * חכמים. וחכם הוא שלטה החכם מכל האדם בעל ספר משלי. 53. כסי, תתר״ה: רב יהודה אמר העוסק בצרכי צבור כאלו עוסק בדכרי תורה עכ״ל. מירושלמי (ברכות ס״ה ה״א). ולפנינו כתוב שם: «ירמיה". תחת: יהודה. 54. כסי׳ תתרכ״ה: מעשה בחסיד אחד שקנח ידיו בחלוק חכרו סרו עד שהחזיר לתקן מה שקלקל עכ״ל. הוא המעשה המסופר בב״מ (כ״ד אי). ודל מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא טאושפיזא חזייה לההוא כר בי רב רמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה אמר היינו האי דלא איכפת ליה אמטונא דחבריה כפתיה ואודי עכ״ל. וחסר באהו פה.כי נשמט ממנו ספור גנבת כוס כסף. ואחרי מלת "כחסיד" נשמטה מלת "שראה". כי לא החסיר קנח ידיו בחלוק חברו• אך הוא ראה איש אחר שעשה כן כמובא למעלה מב״מ ובמקצת דפוסים כתוב "וכוי" אחרי מלת "הכירו". ונ״ל. כי הוא יתר הפלטה ממלת «וכוס". הן בלי ספק היה כתוב טרם באהו חסר "וכוס" כסף נגנב ממנו וכוי. 55. כסי׳ תתיכ״ו: ואל ירחם על מי שהוא כפוי טובה עכ״ל. עיין עין יעקב (חולין פי״ ד״ה כתיב מעדה בגד): כל העושה טובה לטי שאינו יודעה [ר״ל שאינו יורע הין ערכה והיותה ראויה לזכרה תמיד ולהורות לעושה אותה חסדו] כאילו זורק אבן למרקולים עכ״ל. 56. כסי׳ תתרפ״א: למה אמרה תורה לא תשיך שהלוה עובר בלאו מפני שמכשילו שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול עכ״ל. הוא תמוה מאד. כי בב״מ (ע״ה בי) כתוב: לוה עובר משום לא תשיך לאחיך וכוי ולפני עור לא תתן מכשול עכ״ל. 57. בסי׳ תתש״א: במו שמנהג הנכרים בן מנהג היהודים ברוב המקומות כגון אם הנכרים גדורים בעריות כן יהיו בני היהודים הנולדים כאותה העיר עכ״ל אחרי זה צ״ל הכתוב בסוף סי׳ חשפ״א: תדע כשגלו ישראל היו אומרים (כצ״ל: רואים) שירי הנכרים יפים המתוקנים במשקל כך התחילו ישראל לעשות חרוזים עכ״ל. כי איננו מתאים רק עם הכתוב פה "כמו שמנהג הנכרים כן מנהג היהודים כרוב המקומות" לא כן עם הכתוב שם. ואך פה תתכן מלת "תדע" שהיא תמיד לראיה על הכתוב לפניה ולא כן שם. 58. בסי׳ תתש״ב: אם נותן חרם על עיר אחת אל ידור אדם באותה העיר ששמה כשם העיר שהיא בחרם עכ״ל. בלי ספק למד זה מהכתוב בסנהדרין (קי״ג אי): לא יריחו על שס עיר אחרת "ולא עיר אחרת על שם יריחו עכ״ל. ופי׳ רש״י: ולא עיר אחרת על שש יריחו.