Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 34

34 ספר חפלה ורנה שאפילו בנה עיר אחרת וקראה יריחו אסור לבנותה (השתבש מאד וכה צ״ל: אפילו בנה עיר אחרת אסור לכנותה ולקראה יריחו) שאפילו שם יריחו ימחה לעולם עב״ל. 59. בסי׳ תתשכ״ד: אם רואה אדם נכרי עושה עבירה אס יכול למחות ימחה שהרי שלח הקב״ה את יונה לנינוה להשיבם עב״ל. בפי׳ רש״י על סנהדרין (ע״ה רע״א ד״ה ואם איתא) כתוב: דלהוכיחו לא היה מצווה דהוכח תוכיח את עמתיך כתוב ולא נר תושב עב״ל. וצ״ע לישב אמרו" ולא גר תושב" הלא הוא מצווה להחיותו חיי הגוף ולמה לא יהיה מצווה להחיותן חיי נשמה ע״י התוכחה? 60. בסי׳ תתשט״ו: ומה שר׳ עמרם חסידא לקח לעצמו אשד, קודם לבנו לפי שלא היו חפצים לחת לבנו אלא לו ואמר כיון שחפצים לתת לי אקחנה עב״ל. מקדושין (נ״ט א׳). ולפנינו כתוב שם: רבין. תחת: עמרם. יעקב רייפמאנן.