Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 158

158 Festschrift. über große Lande. Denn aus den Heilbrunnen ist sein Becher voll eingeschenckt: Seine Feinde aber haben aus dem Becher Weins voll Zorns getrunckeu, und sind truncken worden. זמרו ח) שם נפל שרוד האויב כי מגן גנוריו נגעל אל ידרוך הדורך קשתו ונסריונו אל יתעל וייראו מפני המלך כי פועל בימיהם פעל משאתו אלים יגורו. Lobsinget rc. 8) Da lag der Feind verderbet. Denn daselbst sind die Schilde seinen Helden abgeschlagen worden. Seine Schützen konnten nicht schießen, und seine Geharnischte konnten sich nicht wehren; denn sie fürchteten sich vor dem Könige, welcher ju ihren Zeiten eine That gethan hat, daß sich die Starcken entsetzen, wenn Er sich erhebet. זמרו ט) יאמרו המושלים על כן פרידריך נקרא שמו כי פורה דרך לבדו ומעמים אין איש עמו משמו ייראו עמים כי לא יכילו זעמו כן יעמוד שמו וזכרו עד כלתי שמים לא יעבורו. Lobsinget rc. 9) Daher saget man im Sprichwort: Sein Name ist darum Friederich, weil Er die Kelter allein getreten hat, (im Hebräischen Text stehet phura Daracli) und niemand unter den fremden Völckern mit Ihm gewesen ist. Nunmehr fürchten seinen Nahmen die Völcker, und können sein Dräuen nicht ertragen. Sein Nähme und Gedächtniß wird stehen und nicht vergehen, so lange der Himmel bleibet.