Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 57

הקרא נוספות על הגליון. ט א לכו׳ עלט׳ כריח ניסן הוקם המשכן שודל אומרים כי ככ״ג לאדר התחיל ללמדם והיה משה סותרו ומקימו ובריח הקימו ולא סתרו עוד א״כ השמיני אחר ז׳ ימי המלואים הוא ריח וו״א אומר דל לפי הפשט כי השמיני לפי הסברא הוא שמיני לניסן וז׳ ימי המלואים אחר החדש. שם כ הראיתיך שפי׳ על עם כמו ויבאו האנשים על הנשים ווה כי החלב וחבריו היו דברי אשה קרבים לגבוה וכאילו אין צורך להזכיר השאר כי זכר החלבים לבד ור״א דל אומר כי החלבים בכללם כל קרב שהם הכליות עם היותרת. יא טו (נץ) יתכן שזה הרמז מגזרת ויצת אש כציון שהיא וינצת. יה כג (כי מין לא יוליד) שלא במינו. יט ח עונו ישא האמור כפרשת צו כי שם אמור עונה תשא. שם כ (בן נפתלי) מירושתך אשר הורשתנו ביהושע. שם לה כמשורה תשתה ששית מעת עד עת תשתה. כב יד דע כי האדם... להיות לו יתרון מהבהמה ובמה יהיה זה כי אם בשכלו שהוא מלאך בינו ובין אלוהו וכאשר יתעוות נתיבו ויתבלבל הנה המלאך יעצר ובהיותו נעצר אין שפע כי אין מקבל וזהו להיותו נעדר מלפני כי הפנים גם בסוד(?) הם מהשם לנגדו בהראותו וכן בנמשל כי כשיובן להיות השגחת אלהים עליו היו נגד הפנים ואם לא יוכן הוא לפני ההשגחה באיש משגיח כאיש גם כשלא יחזה בו וזה כמשל ואם ישתבש גם משם העי(?)איננו נם לפניו ואז יהיה לאכול כי אין רע יורד מלמעלה אלא הרעה תבא כמי שמכסה אור בכית ויבא החשך מלמעלה בה. כג ד (על כן לא תוכל) יש ספרים שאין כתוב לא. שם שם (וכן היתה נראית) נ״א וכן הדבר בראיה. שם שם (קודם ניסן) מפני זי״ח. שם שם (אחרת) נ״א אחת ר״ל שנה אחת שיבוא המולד הידוע. שם טו (כשנות היובל) פי׳ בלא ברכה ואו׳ כשנת ולא. שם שם (כי כן מספר התורה) ר״ל שנמנה גם יום התשלום והוא אומר ע״ה עד ולא עד בכלל וכן במילה כי על פי האמת שבעה הם ימי מילה ואם יקשה מקשה כי יום השמיני אינו כזה י״ל וכן שמונת ימים כתיב.