Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 56

אחר מ׳ תניל: ני טח מראות עינם. אחר מ׳ יחל כנקבה: ואשד, אשר ישכב איש טהורים היו שניהם ונזר עליהם שירחצו ואשד, כי תהיה זבה דסיהיהזובה זו האשד, נדה היא ולא זכה כמשמעה. אחר מ׳ במצרים: וזה טעם כי פרע הוא. ועד אחר כיחזקאל איש גלולי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו. אחר מ׳ הנביאה: ואקרב אליה. אחר מ׳ מולדת בית: דברי המתרגם ארמית ידועים נם מולדת בית. אחר ט׳ יונקות: יונק. ודקדוק עולל יש אומר בעבור שהקטן מתעולל — בנליון עלילות — ומתענה (צ״ל ומתאנה) ומבקש עלילות על יולדיו על כן נקרא עולל ויונק כטעם יונקי שדים. אחר ט׳ רכולתך: המה רונליך. אחר ט׳ משתנות: וכן במשקל וכן במשורה וזו המדד, (אולי צ״ל הטלה) לבדה חוץ מספר יחזקאל והוא כלי למוד בו לח ויבש. אחר ט׳ פירשתיו: בספר תרי עשר. אחר מ׳ חבלל: כמשקל ילפת. אחר פ׳ עיר מקלט: וימצא לרוב בלשון חכמי׳ זיל קולט והפכו בולט. אחר מ׳ שלשים עיירים: רוכבים על שלשים ושלשים עיירים להם שפירושם ערים להם. אחר מ׳ ויש אומרים: ני שנים פרים יקריב ושנים אילים. ויש אומרים. אחר מ׳ מפעלי הכפל: על משקל תכוסו על השה. אחר מ׳ והיא זרה: הפך המנהג וזהו פירוש דקדוק זרה שאינה בחברותיה שבאה מלרע. אחר מ׳ מגזרת נזיר: וספיח לקציר וענב לנזיר. אחר מ׳ מטה רנלי: והגבעות תטוטינה ימיטו עלי און והשם לא יתן לעולם מוט לצדיק. אחר ט׳ כמו — בתיו — תרמית: תרבות אנשים. אחר ט׳ יחסר ביית נמו: הנמצא בית י״י וכמו. אחר ם׳ רבים כאלה: מושכים עצמם ואחרים עמם. אחר מ׳ ובקומה: בבגדו בה. אחר ם׳ כריח יעקב: וענינו עם יעקב. אחר ט׳ ני כן כתוב: להפרבם את בריתי. ויקרא יד מא! טו יח יז ז יח ו שם ט י® .י יט טז שם לה כא ז כב כב שם נג מ 'א שם ידו שם לס כד ה כה ה שם לה שם לו בו כא שם שם שם כו שם סב שם סד