Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 65

65 ויקרא ויקרא (לחדש). מימות חדשי (הבתולה) השבויה. כא יד — חדש — הלבנה. תבלל(בעיניו יש אומרים) שם כ שם הפעל (ויחסר) מקום יד כה מגזרת תבל. קניתם קנה. ואבות אותו טחון(ושניהם כב כד (רק הוא) מהפעלים. לו שם בביצים). ללמוד(וללמד) ולעשות. ג כו וב(פרשה) אחרונה. כג יב (הטעם) הוא לעתיד. ד שם ואני(הנה) ארמוז. שם כד להיות ככוכבי השמים ט שם כי בבלם יום(בהם) ערלה. שם*׳לז (לרוב). והנה הם שני מינים(נכוה שם מ מבנין נוסף כבר (מנחי לז שם ונמוך). עי׳ין וי״ו). כי על(פי) עדותם יסקל., כד יד והאחד יספיק (וכל מד שם הם גדולי (הארץ שהם שם שם המקרא כך). גדולי) ישראל. עד חמש(שנים) שלמות. ג כו כמשפט ה(זה ב)חובל. שם כג רק על (דברי) הקבלה. שם שם בקשו מספר (לחדש) כה ט שיהיה נחלק קרוב ה. י לשון. דקדוק (מהמין שאין למעלה ב יג (בתת כל חלק בעתו) ב׳ א א הימנו) מן המיןש׳ ל׳ ממנו כ׳ ח׳ לעתו. (מה שהיה לו לזכרון שם ב (חלילה להצטרך) ח׳ שם שם לפני השם) מה שיהיה שיצטרך. לו לז׳ מאת השם. (מאוחר וכן הוא) מאוחר ב שם (בדברי קדמונינו) מדברי שם ד כי כן הוא. הקדמונים. (היא מהנבחרת) היא ג שם (מפורש) כמפורש. ג א מהנבחר. (כי מדקדוק הלשון) הם שם ט (רבי חכמי הדור) רובי ח שם ם׳ ה׳. ח׳ ה׳. (באשמת כל בני אדם) ד ג (כטעם בקוע) וטעמי יז שם כאשמת כל ב׳ אי. ביקוע.