Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 66

66 ויקרא ויקרא (שהוא דם טוהר) ש׳ דם ד יב (אם לא הודע אליו) אם יד ד טהור. לא תורע אליו. (רבי המכחישים) רובי ה,. ו יג (אם הוא אסור) אם הוא ין ד. (שלא ירגיש) שאיננו זי שם איסור. מרגיש. (והנה הם שני חמשיות) כד שם (להביא מה שמהוייב) ל׳ ב יד והנה שתי חמשיות. מה שהוא חייב. (מוקד ומוקדה הם שני ב ו (או ישראל) או ישראלי. ד שם שמות) מוקד והיא שתי (צחות בלשון) צ, לשון. טו שם שמות. (ובבוהנות) ובבהונות. יז שם (וחכמים) וחכמינו. שם שם (ספקו) ספק ספק. לו שם (ורבי המפרשים) ורובי יט שם (כפולה האות האחרון) לו שם המפרשים. כפולת ה׳ הי ובגליון: (בחטאת אשם ובאשם א ן נ״א בכפל. חטאת) כחטאת כאשם (ופירושיה) ופירושו. שם שם וכאשם ח׳. (נכרים) מוכרים. מ שם (השיבותי) השיבותיו. מ שם (נסגר) הסניר. ג טו (על חלושת עמלק) על לח שם (בשוגג) בשגגה. כג שם חלישת ע,. (כעין והרחקתם) בענין לא שם (לא היה להם מקנה) אין שם שם הרחקה. להם מ׳. (ומשקלווהפלתם) ומשקל שם שם (כי זה הה״א לידיעה יט י והורתם והצלתם והפלתם. כה׳א השבה) כי זה הה״א (שישחטנה) שישחטנו. ט טו הוא ודא ידיעה כמו הש׳. (כאלו נתונים הם) כאלו כא שם (ומעלת פועל) ו׳ פועלת. ג יא נתנם. (שיש לכל אחד הסימן ד שם (והולכים) והוליכם. שם שם האחד) שיש לכל אחד (שיראו אותם) שיראום. יו יו ואחד סימן אחד. (כל מי שמבקש) כל שם שם (לפרש מה שהוא שקץ) יא יא המבקש. לפ׳ מה הוא השקץ. (בשני עולמות) בש׳ העד. ד יח (עקב״א) עקא״ב. יד שם (הסומכים) הסמוכים. יד שם (עוף יעופף בנשך) עף יו שם (האל עם האלה שוה) כו שם בנשף. ה׳ עם ה׳ שוים. (כל רואהו) כל רואיה. יח שם (עשרת הדברים) עשרת ב יט (גם זה השם נמצא) זה שם שם הדברות. השם הנמצא.