Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 74

74 במדבר כב כב (אינו ברור על מה מוסב הדבר) כי חשב בלבו בלכתו שם לקללם. כה ינ וישאלו בני ישראל בי״י ושם ארון ברית האלהים בימים ההם ופנחס בן אלעור עומד לפניו בימים ההם. לא יד הנה הורה לשרי המאות והאלפים אנה ימצאו ושם הרחיק והנה אנשים יהיו כתורת המשים איש וזה לא נזכר וההכרח הביאו בכאן להורות. ב. תקונים. במדבר במדבר (ויתכן שהיתר, כן) ו, יא טז (אז נכתבו תולדתם) איך יח א היותה כן. נכתבו תולדותם. (וכאשר תשמע את הקול שם יז (בנין התפעל ועם בנין) מז שם ישמעו גם המה) ד תשמע ב׳ ה׳ עם בנין. אתה הקול י׳ גם המה. (יש מכחשים אמרו) יש מו ג (כי משה לא ידע כי שם כא מכחישים אומרים. השם יחדש אות) כי (שתסוךעל הארון) שתסך ה ד משה ידע בעבור שהשם על הארון. לא יחדש. (ואין סובבים) והן סובבין. ב ה (ובעבור היותו תחת המ״ם) שם כט (שנקראו על שם סופה) יח שם אלא בעבור היות ת׳ ה׳. ש׳ על שם סופם. (נם ימצא לשבח גם יב א (תהיו(ה) נקיה) תהיי נקייה יט שם בדרך נבואה) רק ימצא (והמכחשים) והמכחישים. כג ו לשבח בדרך נבואה. (בהקמות המשכן) בהקמת שם שם (וכבר פירשתיו) ו׳ שם שם המשכן. פירשתים. (רק ידים כללים) רק שם שם (אין להם לבן כלל) אין שם שם י׳ כלל. בהם לובן כלל. (שיניח וישקוט) ש׳ לו י (ומה נכבד דברי קדמונינו) שם שם וישקיט. ומה נ, דבר הקדמונים. (ואין לו אחר) ואין לו אח. ב יא