Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 80

80 ה. דקדוקי לשון. במדבר במדבר (והעד בחברון שהוא ין יג (אל הר סיני) לסיני. א א ליהודה) והעד כי חברון (יש שר לאלף) יש שר שם טן ליהודה היתה. אלף. (שחונים באהלים) יט שם (ושמוהו עם דגל ראובן) שם כא שמחניהם באהליהם. ו׳ על ראובן. (כטעם נושא עון) הטעם יט יד (שלא יגע ישראלי) ש׳ ג ח נושא עון. י׳ ישראל. (שם המקום) שם מקום. שם שם (בנגד פקודי הלוי) כ׳ ם׳ שם לט (מנחות כל עולה וזבח) ב טו הלויים. מנחת כל עולה או זבח. (ודשנו. הסרת הדשן מעל ד יג (חבור נפש עם הנוף) ח׳ לא שם המזבח) ודשנו את המזבח. הנפש עם הגוף. יסירו הדשן. (יותר הוא חייב . . . לח שם (ונגלה הארון) ויגלה שם כ (משעת התפלה) יותר הארון. חייב... מבשעתהתפלה. (וזה טעם קרוב) ווה שם שם (אחר הרהור לבו) אחרי לט שם הטעם ק׳ הרהורי לבו. (כי כבר נקדשו) כי כבר ה ין (להיות אהרון הכהן הגדול) ג טן נתקדשו. לי א׳ כהן גדול. (שירחק מהתאוות) ו ב (הדבר מעט) דבר מועט. ט שם שירחיק מתאותו. (ליוצאים ממצרים) ליוצא* יד שם (חפשי מן התאוות) ח¬ שם ן מצרים. מן התאוה. (וכבר אמר) ו׳ נאמר. טז שם (שאקיים ברכתם) שאני שם כן (קרוב ממחנה הלוים) ק׳ כד שם אקיים ברכתם. למחנה הי. (מלשון קדר) בלשון ק׳. יא ה (קטנים וקטנות) הקטנים כז שם (והמשל בנר) ו׳ כנר. שם ין והקטנות. (כפל) כפול. שם יט (ולהשיב המעלה) ותשוב כח שם (שישאלו מה הוא הבשר) שם כא המעלה. שישאלו מן הבשר. (בעבור היות נשמת האדם ל שם (חכמים) חכמינו. שם כב העליונה תיכונה) בעבור (זה הדבור) זהו דבור. יב א