Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 95

דברים דברים פירשתיו (בפפוק לא יט טז (ז״ל הספרדי) פירש. י־ ר תבירו פנים במשפט). וזה הפסוק (שהוא). שם ז עם בעלי הריב (ידבי). ד שם אף על פי שהוא נשגב שם יח (והעד) אשר שנא. mlZ שם (הוא) עושה משפט. ל(דברי ה)קבלה. ו יז הנה טעם (אחר) שאתם יא י בעבור (היות עדות) ח שם — אשר אתם. שנים. כי אין לו(נחלה) כאשר יב יג התרעמו (עליו) ישראל. יז שם יש לך. לא תאבל (עוד). ה יח ואין צורך להשיב (על שם יז הזכיר(דבר) הנביא. ט שם הבליהם). עבודה (זרה) היתה. י שם שישפך על(גבי) המזבח. שם כח וכל אלה תועבות(השם). יד שם ושמע (השומע) והגידו. יג ב (תמיד) תמים עם בוראו. "ג שם ויש אומרים (כי) אפילו שם שם והיא (דרך) עבודה ורה. כב שם בא. ושלשת תחלק (הארץ) ג יט (בלל דבר) שהוא נתעב. ידי ג לשלש. וחכמינו(דל). שם כב מבנין נפעל (והקל נדתי ה שם אתה (ובניך) חיוב. שם כו ישראל יכנם). (אמר) לא תחשוב. שם כז על דעת מדקדק (גדול). שם שם (בי) לאשר(הוא) בשעריו. שם שם על כן(כתוב) כי תשמור. שם שם ואין (שם) מעשר שני. שם כח אל תיראו(בלב). ג והוא שם (לפי דעתי). טו ב לבו ו(לבל) תאותו. ה שם יוסיף (השם) על ממונך. שם י לא נזדמן(להם). ז כא וכן והיה משנה הוא שם יח (אם קמב) יש אומרים. יי שם (משנה למלך) שם. אהובה בעיניו(ולא לשם). טו שם והזכיר (זה) פעם שנית. שם כ ב(מצות) לא תעשה. ין שם על (הכל)יהם. טז א זאת מצות (ה)ציצית ז כב שהם נזכרים (במקרא). n לו (ביום). (אם) היתר, שנה שעברה. שם שם וכן(בחרות ו)זקונים. יד שם שלא ימצא (חמץ). שם נ ברשותו (עד יום מותו). יט שם ובשלת (פרשתיו) באש. שם ז והנה פירש (זה) עוד. בב שם והבדילו מפאר, (אל פאה) שם ח שיקרא (שם) ישראל. ג כ: [ה]אחרת. תפש דרך קצרה ו)דרש. שם שם ו(יום) העשור. שם ט לכל עובר (ושב). יח שם זה לא יספיק (לך). שם יח נםמכ(ה) (פרשת) אתנן. יט שם בכל (שער) שבט ושבט. שם שם