Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 96

90 דבי־יימ דברים ועל דרך הפשט (הברכה שם שם (והטעם) שלא תקבל. כ כג זדא) ברוך אתה. ו(הנה) המלה יוצאה. שם שם בעבור(שכתוב) לעשות. כר שם שימנע (מן) המשכב. ו כד אתה תותר (לטובה). יא יה וזה הכל (וריק). שם שם (וטעם) ובדלקת שלישית. כב שם השכיר (את) עצמו. טו שם שהוא שם חולי(כנזכרים כז שם בעבור (כן) זכר הנר. יח שם ואין לו חבר). במספר (המכות). ב כה והוא (מן) הטיל. כח שם שיוכה עליו (עשר) נם שם שם (והוא פעל) כמו אגרה לט שם עשרים. בקציר. והוא (לבדו) האמת. שם שם (וזה הפך) ושמן על מ שם כי [אלה] אינם (אהים ה שם ראשך. ממש) כי אם קמבים. צלצל (מלת מרובעת) מג שם כי אין(שם) זכר יבום. שם שם אין לו ריע. ו(אמר כי הנה) הכתוב שם שם שאין למעלה (ממנו). מג שם אמר — אומר —. שלא אכלו לחם (זולתו). כ כט (עד) שישמעוהו הזקנים. ח שם העלילה - העלה — ג שם במבושיו (בציו) מגורת יא שם (הראשונה). בושה. ראשיכם (שהם) ראשי ט שם אם לא תפדה כפה(תקוץ). שם שם שבטיכם. ידוע(כי) כל מלכות צדק. טר שם אשר עברתם (אליהם). טר שם שמואל (הנביא). יט שם כי והתברך(הוא) כמשמעו. יח שם ליתום (ולאלמנה) לאשר יב כו מלת ספות(לשון תופפת) שם שם תרצה (מהם). כמו ספות חטאת. והטעם (רמזתי על לשון יד שם על כן(כתוב אחריו) לא שם שם הקדש וטעם אוני כמו) יאבה י״י. אבלי. (הטעם מי) שיעבוד כה שם (הטעם) השחתי. שם שם ע״ז. ר׳ יהודה (הלוי) הספרדי יז שם וכאשר ישמעו(ישאלו) יב לא (דע). וילמדו — ולמדו שתהיה לו(לעס) סגלה. שם שם לכל אחד (יש לו) עתים. יד שם הגאון(ז״ל). א כז באוהל (הידוע). טו שם (לבנות להם) מזבח(חדש) ין שם במצות השם (יתברך). שם שם להודות לשם. וכן וישתער עליו (כמו ב לי ברוך האיש . . . (וכן יט שם ויסתער עליו). הכל).