Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 99

ÖÖ דברים דברים (ואם לא תבינוהו) ואם שם שם (לעצמו) אל עצמו. י שם הם לא יבינוהו. (אם היית מאוהביו) ואם יב שם (על השני מעין) על יא שם תהיה — בנליון נ״א השנים המינים. היית - מאי. (כי אסור לאכול) כי אסר כב שם (חוץ המנהג) חוץ מהמנהג. טו שם לאכול. (ואם הרעיבן* ליסרך ה ח (אותיות הנח) א, הנוח. כב יד ויענך) ו׳ ה׳ לי וענך. (הוא המעשר הראשון) כה שם (או תחלת הארבעים) או יא ט הוא מעשר א׳. מתחלת הי. (עם הכהן ידבר) על שם שם (שהראית בעולם) להראות כט שם הכהן ידבר. בעולם. (ולפי דעת רבים) ו׳ ד׳ ב טו (לא נתענה) לא התענה. א י הרבים. (אבן גיאת) בן גיאת. ו שם (שומעים בקול השם) ד שם (שתשמרו מצות השם) ח יא ש׳ לקול הי. ושמרו מ׳ הי. (והטעם תקחו) ד שתקחו. ו שם (על שנה טובה) על יר שם (על הנכרים) על הנכרי. שם שם השנה הטובה. (במשקל עליון) על ז שם (מפורש) פירשתיו. יח שם משקל עי. (ולא יהפך) ושלא יהפך. כב שם (כמו כפל) כמו כפול. יח שם (והוא הארץ) הוא הארץ. ז יב (ישרא־ה משנת השמטה שם שם (ממסע אל מסע) ממסע ח שם גם מיום השבת) יש ראיה למסע. בשנת ה׳ גם ביום הי. (והמכחשים) והמכחישים. יז שם (רק מטעם המקום) רק שם שם (בדמות האב) כדמות כה שם כטעם המקום. האב. (בין שיהיה טמא או שם שם (הישראלי) ישראל. כז שם טהור) בין תהיה טהור (להיות אות לנפשו) ל׳ ב ע בין תהיה טמא. לאות לנפשו. (מסתכל לאביב) מסתכל א טז (המקרה שיהיה בימיהם) שם שם באביב. ה׳ שהיה בי. (נם כסליו גם טבת נם שם שם (שהשם צוד, לסור) ש׳ ו שם אדר) וכסלו וטבת [ושבט] יצוד, לי. ואדר. (תנלה הדבר) ת׳ דבריו. ט שם (הם לשון כשדים) הם שם שם (שתדעו שאתם בנים) א יד בלשון כי. ש׳ כי בנים אתם.