Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 100

ioö דברים דברים (התיר,דו) נתיהדו. שם יג (הנו חדש הראשון) הנו | שם שם (לפני אחרים) בפני אי. שם ין החדש הי. (מי שהוא בכור) מי שם שם (שלא יאכלנו חי) שלא ז טז הוא הבכור. יאכל חי. (שלא יודעו) שלא ידעו. שם שם (והוא יום קדש) ד י׳ קדוש. שם שם (מי שהוא הבכור מבניו) שם שם (בעבורשברך... והוסיף) יא שם מ׳ הוא ה׳ מ׳. ב׳ שיברך ... להוסיף. (אם היו יראי השם) אם כא יח (ושוטרים הם המושלים) יח טז הם י׳ הי. ו׳ הם מושלים. (כל בהמה) בל בהמות. כב א (הבאים אל הארץ) הבאים כ שם (הדן לדרך) הדן הדרך. שם ה לארץ. (בדברי קבלה) בדברי שם כד (שיתחיל) שיחל. כא שם הקבלה. (מקבלים עדות שנים) ו יז (מחנה הגדול) המחנה כג י מקבלי עדות השנים. הגדול. (לא פורש) לא פירש. שם שם (ובצאתם אל המלחמה) שם שם (מכחשים) מכחישים. שם שם ו, למלחמה. (נסחר, שנית) נסחאה שניה יח שם (והטבחישים אמרו) שם יב — ומליון: נפיחה . ומכחישים. (ושכרו) ושכרה. כ שם (בשעת צורך) ב׳ הצורך. שם יג (מאת הזובח) מי הזובחים. ג יח (כמעשה המצרים) כ׳ שם יח (דבר לוי) דבר ד,לוי. ו שם מצרים. (וכבר היה הנביא נודע) יט שם (כמו מתן) כמו מתנה. שם יט וכבר היה נביא נודע. (בין תשך לתשיך) בין שם כ (דברי המעוננים) דבר כב שם ת׳ ובין תי. המעוננים. (ווה הדבר ברור) וזה שם כד (פרשה זו) זאת הפרשה. יד יט דבר ברור. (כי הסגת גבול מביא) שם שם (אחר שיצא הדבור) א׳ שם שם כי על יד ד,םג נבול יבאו. שי הדבר. (על כן) לכן. שם שם (משנכרתה) נכרתה. כד ג (לבו לביתו) לבו בביתו. ח כ (כדרך דרש) בדרך די. שם ו (שיאכילם או ישקם) ש׳ טו שם (וכן נגע צרעת שלא שם שם וישקם. ישמרו משפטיה) וכן בנגע (בברור) בבירור. ה כא צרעת שאם לא ישמרו (לאין קין) עד אין קץ. ז שם משפט זה. (שפיכות דמים) שי הדם. ט שם