Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 105

105 דברים (תבואת הזרע והכרם) ת׳ לג יד הכרם והזרע. (כן הוא) והוא כן. שם כג דברים בתחלה כי החל לברך אם ישראל. (שבא כאשר נגמל) לג ט ובא. כאשר נגמל ז. מלות שונות. שם נ (וכבר הקהיל) כאשר הקהיל. יא ו (או כמשמעם) או כמשפט כמשמעו. שם כב (לא תכנסו) לא תהיו. יב ב (ולא אמר כלום) ולא דקדק הנה כלום. שם טו (על המזבח) לנכי המזבח. שם כה (שתשבש נפשו) שתשוב נפשו. יג ב (וכן רבים) ורבים אחרים. שם ט (ד,עדים מפיו) עדות זה מפיו. שם טו (רדל) קדמונינו דל. יד כב (נ״ע) מ״כ. שם שם (שהוא מעשר שני) שזה מ׳ ש,. שם שם (וזה סוד הבכור) והנה סוד הבכור. שם כז (כפי מתנת ידך) כפי השגת ידך. טו א (כאשר פירשתי) כאשר אמרתי. שם ב (בעבור שבת היא לי״י) כטעם שבת לי״י, 1 (באחד באדר) באחד בשבט. ג א (כי אין אל כי אם הוא לבדו) כי אין אל כמוהו. כד ג (לדבר בע״ז) להזהיר על ע״ז. כט שם (אמר טעם נכבד) הוסיף ט, ני. לט ד (בעולם הבא) ב׳ הזה. ב ר (כי אין לנו אלוה אחר) כי אין לך א׳ אי. ה שם (למלאת שבועתו) ל׳ אמונתו. ט ז (שאדם תדיר בו) ש׳ רגיל בו. ג ח (להוליד זיעה) להוציא ויעה. ד שם (אל האלוה) אל האלהים. ה שם (וכן רבים) ופירשתיו. ן ט (וטעם ואתנפל) ופירוש ואתנפל. יח שם (בעבור. שהוצאתם) כי הוצאתם ממצרים. כט שם (כי אם שמנים יום) רק מ׳ יום כפולים. א י