Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 159

159 sondern auch vom Bibelstudium abgelenkt wurden,1) war in den Volksmassen eine erschreckende Ignoranz verbreitet, so dass sich die Gemeinden Aragoniens und Castiliens aus Mitgliedern zusammensetzten, die nur mit Mühe hebräisch zu lesen vermochten, weshalb auch die beim Gottesdienste von der Gemeinde zu betende ״stille Tefilla‘• fortfallen musste.2) Dieser Unterschied im Bildungsgang der beiden Stände brachte auch eine Entfremdung derselben zustande, und liess gar bald die Gönner schwinden, die sonst die Jeschi bot, die Lehrer und Jünger zu erhalten oder zu unterstützen pflegten.3) Zu nicht geringem Th eile trug zur Verödung der Lehranstalten bei die trostlose äussere Lago des Judenthums, wie sie seit 1391 anhielt und in der Vcrfolgung Ferrer Vincente’s ihren Höhepunkt erreichte. Als nun das alte Gelehrtengeschlecht, an ihrer Spitze Menachem Haaruch (1405)4,) Isak Scheschet (1408),5) Chasdai Crescas (kurz nach 1410), 6) vom irdischen Schauplatz abtrat, blieben die Jeschibot leer und das Licht der Thora 1) Profiat Duran, Maase Efod p. 14: ואשר הביא האנשים אל ההתרשלות מהעסק במקרא הוא העיוןבחכמת התלמוד הבבלי העמוקה והרחבה וקצור דעות האנשים מהשגתה לעמקה וקשיה ויבלו הימים בעסק בו והניחו המקרא לגמרי והשליכוהו אחדי גוום והרבה מהם יכוונו אל השגת עומק המשא והמתן ולהקשות קושיות ולפרק פרוקים לאלפים ולרבבות לא להשגת תכלית אחר מהידיעה במשפטי התורה והעולה מהסוגות אבל להתגדר ולהתפאר זה על זה. 2) Scheschet No. 87. ונראה שהמנהג (שלא יתפלל הצבור תחלה) נכנס בארצות ההן (ארגון וקסטוליה) מפני שרובן עמי הארץ ולא ידעו להתפלל אפילו מתוך הספר אלא בעמל גדול. 3) Der Sittenmaler Alami schreibt 1415 im Iggereth Musar (I. ed. Jellinek) p. 30: ועשירי היהודים ורועיהם מנהלים חכמיהם בלחם צר ומים לחץ לבשתם ולחרפתם ובראות המון העם חרפת החכמים דלותם ונבלותם יבחר להכניס בניהם בגריעה שבאמנותם מהכניסם בברית התורה לראות ברעתם. 4) Vgl. über ihm Scheschet Resp. No. 229 11. a. 0.: Secher Zaddik, p. 98. 5) Sein Todesjahr ist hei Josef Sambari (Anecdota Oxoniensia)» 180 angegeben. 6) I. Loeb, Josef Hakohen, 9.