Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 84

84 ובשביל אין קדוש כי״י ואין בלתיך ואין עור כאלוהינו, כי כתיב וי״יאלהים אמת עד שכרת לו ברית בין הבתרים לאברהם בן נ״ב שנים, והסכים הקב׳יה על ידו כי יפה כיוון לתכונת העולם, וגולה [וגילה?] או עומק הספר הזה, שנאמר סוד י״י ליראיו וכריתי להודיעם וגד. ועתה אתחיל לבאר לשון הספר כי ענינו כלל ופרט, תחלה יבולל [כולל] כל דבר בקוצר ואח״ב יפרש קצת. מתחיל לבאר תולדות היצירה כי אלפים שנה טרם בריאת העולם נלנל הקב״ה באלפא ביתא1) וברא בו כל דבר וחפץ וחבור כמו שנפרש לפנים קורא הדורות מראש, וזה ספר אדם הראשון. — כשלשים ושתים וכו׳ לשון הפסוק תפם נתיבות העולם, כנגד ל״ב, ול״ב פעמים כתיב בתורה כלפי מעלה ל״ב פעמים אלהים עד Hierauf ein längeres unedirtes Stück über die .יום השישי וט׳ והשם יהרה בא״ת ב״ש מ צ ״ם ץ2) והוא Zahl 32; darin heisst es ל״ב מאות לפיכך גם התורה גדולה מן העולם בפ״ב רעירובין ל״ב מאות, לכך כותבין י׳י׳י׳ בג׳ יודין ועליהם כמו סוף הרגל של ה״א בשביל שם המיוחד שאין סוף לאחד עשר כיער העשירי המיני(?), וה׳ של שם הקדוש אחרון לו, גם בכאן כך במוח על גימטריא, כי אלהים נצב בעדת אל, שאל בשם אל בסוף עדת אל, והוא על ג׳ יודין, כי אל אלהים [תמים?] דרכו, והלום(?) כן הקדושה שמזכיר ג׳ פעמים קדוש, ואינם יכולים לומר קדוש אחת כי אם במניןני, והב׳ יודין עולים שלשים שבאמצע תיבה של מלך, כי גם יהודה שהוא מלך עולה ל׳, וה״א בסוף ג׳ יודין כי לי״י המלוכה, ונם בג׳ פעמים קדוש ישינות (? יש .. .?) שלישית ימלוך י״י לעולם, וגם אחר שהוא בא בסוף הפסוק, ואמר כמו כן והיה י״י למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י״י אחד ושמו אחד, ולכך כשהביא ישראל לארץ נהרגו שלשים מלכים כנגד יהודה שעולה ל׳ שלא [שלו?] יהיה המלכות, נהרגו(so) מלך אחד יותר מפני כבוד השם שאומר (so), לא נשאר מהם עד אחד, ועד יום שיהיו לנוי אחד, והיה הנשאר ציון קדוש יאמר לו, וד׳ עבה בסוף התיבה של אחד כי השם הקדוש ד׳ אותיות כך דינו סוף הרגל ה״א מעלה — (?Lücke) בסוף ג׳ יודין יי״י >) Siehe E(l. f. 964 1. Z. zu I, 2. 2) Die nächste Quelle iet vielleicht Elasar ■Worms (dessen Schule, nach Landauer, Pseudosaadja angehort), s. ms. München 81 f. 126, 213, 221 b, 238. מצפץ kennt das Gebet des Nechunja, der Sohar, z. B. I, 20, II, 262, Tikkunim 28 f. 74, n. 69 f. 104; Ziuni f. 7 und 108 4 unten giebt die Zahl 32000 כידוע לבעלי מספר. Die Stelle bei Josef Albo II, 28 (bei Schmiedl, Studien S. 87) ist mit den gegenteiligen bei Zunz, Syn. Poesie S. 160 zu vergleichen.