Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 77

- 77 שילה mit ה statt בנו für die Bezeichnung des Messias gebraucht wurde, um darauf hinzuweisen, שיולד משלית א שה כדרך כל הנולדים wurde später in tendenziös gehässiger Weise ausgenutzt. - Die erste Erklärung, die B. giebt, ist wohl seine eigene; er deutet mit Anspielung auf den Zahlenwerth שי ל״ ה auf מ ש״ ה und meint, Jakob habe es gewiss nicht unterlassen seine Weissagung auch auf den nächsten Erlöser zu beziehen. Er verkündet Juda solange den Vorrang, bis durch Mose der Stamm Levi ihn erlangen würde; cf. שלחן של ארבע (ed. Warscli.) p. 220. (Dass die Samaritaner ebenfalls in messianiscliem Sinne an Mose, den ״Wiederkehrenden“ dachten, s. Jg. 1890, 21 und G. Baur 276) Auch Jakob b. Ascher (בעה״ט, st 1840) hat בגי׳ משה. — Während Tikk. Sohar (Jg. 1890, 1904f.): שילה משה דאיהי מורשה דיליה ohne גימ׳ hat, so Sohar Gen. (Graetz VII, 478f.) ebenfalls: שילה דא משה חשבן דא כדא. — So heisst es in Sal. Ephraim Luntschitz’ (st, 1619) Jr gibborim (ed. Zolkiew 1799 26a, das Bibliographische bei Benjakob s. v. vergl. mit J. H. Michael’s Or hach. s. v.): רמז כל הגאולות/ גאולה ראשונה ע״י משה neben einer anderen, einzig dastehenden Erklärung בשילה נרמז גואל האחרון ע״ד יובל שי והיא כנס׳ כלי יקר 111— .ישר׳ שח פזורה/ כולם יקבצו לו verweist L. auf Abarbanel. —־ Die kabbalistische Auffassung von Mose als Messias führt weiter aus J ehuda b. Salomo Alkalay in ספר חיים (Belgrad 1856) f. 35bf.: ומשיח ראשון קרא שמו משה שילה כי הוא משה בעצמו.. .ונקרא שילה מפני שהוא יביא ש7׳ י לה לשאול שלום ירושלים. — Er setzt auch auseinander, wie וממר auf den Messias b. Josef gedeutet werden kann: (s. 0.) מב״י הוא ג״ב מזרע דוה מבין רגל׳ של יהוד׳ ונקרא מ ב״ י שיהא נמשח מהאסיפה המאושרת/ וממ״ר ס״ת קג׳ץ גמט׳ רןסף. . . S. auch das. 38b und 39;.. ומ״מר גמט׳ הר״ת (= 605) ,מבין אותיות בנים כי Die Zahlenspielerei f. 39a: אל שדי משה שילה findet sich schon in Nathan Spira’s טוב מהארץ (ed. Zolkiew 1781) f. 55a. —• Es ist nun auch bemerkenswert, dass Eleasar Aschkenasi b. Nathan hababli in seinem צפ נ ח פענח um 1364 (s. Epstein Beiträge 1,128ff.) trotz der mehr rationalistisch freien Tendenzj die er verfolgt, gerade in שילה eine Andeutung auf Mose sieht. Herr A. Epstein hat uns freuudlichst die vollständige, Beiträge 136 nur berührte Erklärung aus seinem Ms. des צ״פ f. 59 b mitgeteilt; wir entnehmen dem ExcerptFolgendes: עב״י ש׳י׳ל׳ה בגימ׳ משה ואפשר שב׳ מרע״ה זה ברמז מפגי ענותנותו! וא״ת לא מצאנו בתורה גימט ריאות/נאמר שרומז במלת שילה/ מי שלו המלוכה עתה/ והוא משה ג״כ; ולא יקה ת/ ולו שב אל יהוד׳ ר״ל. . . בני יהוד׳ רבים כמו ליקהת עם(?) ואפשר כי מלת לו רומז אל משה/ שהוא שלו יקהלו עמים וישמעו תורתו; והנה כל המפרשים בכללם פי׳ שרומז אל מב״ה וכבר ידעת מדוע מ א נ ת י באלו העתידות הרחוקים/ ועוד כי בימי יהושע והזקנים והשופטים עד שמואל ושאול שהיה המלך המשיח הראשון לא