Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 8

8 כראשית לד כה (ובני יעקב הם כלם) והיו שם כל בני יעקב. לו כ (וטעמו גדולה) וטעמו גדולים. לו א (ויעקב ישב) ויעקב ובניו ישבו. לו כג (שיפשיט אותה) שיפשוט אותה. לו כה (וכאשר עברו עליהם) וכי ע׳ אלה. לח א (והולידה פרץ) וילדה פרץ. לח ב (ואנשי המחקר) וא׳ המרות. לט כב (כל אשר היו צריכים) כ׳ א׳ ה׳ עושים שם. מ ה (כטעם) טעם. מא כא (והיה כאשר היו) והיו כאשר היו. מא לה (לורות או להבר) לורות גם להבר. מא מד (וטעם תלו לו רשות) וטי ידו ורגלו שאין לו רש׳ מב כו (להיות ראובן) להיותו ראובן. מב לו (אילו היה מדבר נכונה) אילו היה מ׳ במנה. מג כג (מטמון בביתו) מטמון כבר [צ״ל מ׳ ככר]. מה יד (אכן האל״ף) לכן הא׳. מו כו (שהוליד אשה) שהולידה אשה. שם שם (וכתוב אחריו) וכתוב אחר אומר. מו לד (ולא יעוב אדם שיוכח) ולא יעובום שיוכחו. מו ו (ארץ נשן כלל בארץ רעמסס פרט) א׳ גי פרט ב׳ ר, כלל. שם שם (כסוס כפרד) בסוס ופרד. מט א (דבר הנביא) דברי נבואה. שם שם (ועל דרך הנבואה אמר) ועל ואת הנבואה אמר. מט ד (רק אתה פחות).לק אתה. מט ו (לא תאשם) לא תשם. מט יא (עד שיסור) ער שיאסור. מט יב (כי החכלילות יראה בעין) כי חח׳ עין תראה בע׳. מט כ (לחם ושמן) לחם שמן [ר״ל שמן]. מט כד (והקרוב אלי) וקרוב אליו. שם שם (משם רמו אביר יעקב) מ׳ ר׳ לידי אביר יעקב. נ כו (שם אותו אחר) שמו אותו שם אחרים.