Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 10

10 בראשית לד ב [וטעם העינוי] בעבור היותה בתולה. לו טז וכן נכתב על עמלק [שהוא] מבני עדה. לו כד ובדברי הימים איננו [כן]. לו כה להזכירו [פעם שנית]. לו כא וכן[הוא]לאנכנומכתנפש. לח כה היה ראוי להיות [נקודה] כמו מודעת. מ ג שיהיו שם נשמרים [עד עת] מא ו בעבור צאת השמש [משם] בתחלה. מא כג שפירושו [לשון] צלמים. מא מד ואין אדם [במצרים] שיהיה ברשותו. מא כא טעמו כי אמר [נשני]. מו כז והיא [היתה] בת רץ שנה. מו יט שהיה הרעב [עוד] שלש שנים. מה יז והימין [יותר] נכבד מהשמאל. מט ג ראוי היית [ליתר ו]ליתרון. מט ד כאילו אמר עלה מעלי [יצועי], שם שם גם תמצא מלת עלה [כטעם] כרת. מט ה יש אומרים [שהוא] מן הכרת. מט ו הטעם הוא כפול כדרך [כל] הנבואות. מט כו עד [כמו] תרגום שלל. בראשית כג ו ודקדוק וישתחו [קשה]. כג כ ומאז נתקיים השדה [והמערה]. כד כא כמו משתומם [והוא] מגורת. כה יט תולדות [בני] ישמעאל. כה כב למה זה אנכי [הרה] בהריון משונה. כה לד [עד] כי הוצרך לשמור הצאן. שם שם בקנה [רצוץ] של דרש. כו ה ויתכן [להיות] שנשאר לו. בו מ איך לא ידע [הנביא] את מי יברך. בו מ והיו אנשים מתי מספר [ביום ההוא]. כז מא והראשון קרוב [אלי]. שם שם צורת (האיש ההוא) [תלוי על יד כומר אדומי]. כה ט וזאת היתד, אחות נביות [הגדול]. כה י כי וילך הרנה ללכת [אל הרן] מה שפגע [לו] בדרך. ל לב והטעם כמו שומות [שומות] לא יט עושים [אפוד] כדמות אפוד משה. שם שם ולא אמר האפוד [בה״א הידיעה]. לב ה בדרך מוסר העבד [עם אדוניו]. לב ח [ומלת ויצר] מהבנץ הכבד.