Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 26

26 שמות ל יב (כי מנהג החושבים) כי תשא. מנהג החושבים. שם שם (בראש האגרות יכתבו) ובראש האגרת יכתבו. שם יה (והנה באמצע) והיה באמצע. לא יה (יסוד כל המצות) וסוד כל המצות. שם שם (שלא ידע מהות נפשו) שלא ידע מה הן. לב א (ע״ד שנחשב לפתאים) עד ש׳ ל׳. שם טו (ואחר שהכתוב מפורש) ו׳ ש׳ מפרש. לג ה (לתקון הגאונים שעשו ככה) לתקון הגאון שיעשה ככה. שם כ (הנשאר מהאור התדבק באחד) ה׳ מ׳ שהוא תדבק באחר. שם שם (לא יועילו לו) לא יועיל לו. לד ז (כי פעמים הוא שם התואר ופעמים מרה והם שתים) כי פ׳ הוא ש׳ הת׳ והפי׳ מרה והנה הם שתים. שם שם (והגיות ועליונים) והניות עליונות. שם שם (שיהיה נושא העון אחד רשע) ש׳ הנושא עון אחר רשע. שם כא (ויום השמש הוא שלש מאות וששים וחמשה ימים)ושנה היאשס״היום. שמות ארמית) ו׳ כרובים לשון ארמית. כה לא (בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים) בספרי ספרד ומערב. כו א (הלב קבל כה הנשמה) הלב סובל כה הנשמה. שם יה (אולי הוצרכו לאמה כי היה העובי אמה) והנה הוצרכו לומר כי אמה היה העובי. שם לא (והעליות צפה זהב) ו׳ חפה והב. בז יה (הושם במרחק המשים במערב) ה׳ במרחב המשים ממערב. כה ב (ובגדי אהרן כלם הנזכרים: לכבוד ולתפארת) ובגדי אהרן כלם הם הנזכרים לכבוד ולתפארתוהמגבעו׳ לבניו לבדם הם לכבוד ולתפארת. שם ו (שוות ומעין אחד) ש׳ ומעין אחת. שם שם (בראיות גמורים) ב׳ גמורות. שם כב (ומלת רבות) ומלות רבות כט כה (ולקחת. כתוב מידם) ולקחת אותם מידם. שם מב (ויהי לכלם מקנה רב) והיה להם מ׳ רב. שם מה (והנה בנשאם הארון עמהם) ו׳ בנסעם ה׳ ע׳. שם שם כאשר עיצה פינחס לא יוכלו) כ׳ ע׳ ם׳ ולא יוכלו.