Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 118

118 So wie er die Verhältnisse seiner unmittelbaren Umgebung kennt und zu Erklärungen heranzieht73), so sind ihm auch Sitten und Gebräuche nicht fremd, deren Kenntniss er nicht seiner Erfahrung, sondern nur seinen Studien oder den Mittheilungen Anderer verdanken kann74). (Schluss folgt.) steht und V. 12 beweist, dass beide Hände gemeint seien: ויש אומרים בכאן כי אהרון היה נושא את ידו ומרמז בהן [בו .1] את העם לכאן לכאן כשם שהם נוהגים על אומתם בתנועת יד ימינם . . . ותשובתיבו לסכור פיהם . . . Deut. 30.7: על אוביך ועל שנאיך sind Edom und Ismael, auch in den Gänsen des Baba har Bar-Chana angedeutet , das letztere nur an dieser Stelle, nicht in כה״ק, wie Steinschneider, Polemische und apolog. Literatur etc., Leipzig 1877, S. 362 angiebt). Auch den Vers Jes. 66.17 deutet B. allegorisierend polemisch gegen Christen und Muhammedaner, ausser an dieser Stelle noch Mkr. 47 a s. Steinschneider, das 229 und 330), ferner Mkr. 107 a besonders gegen mönchische Askese. Deut. 32.21: בגוי נבל אכעיסם זו גלות אדום . . ., wo im Texte Hachjas eine Lücke ist. 73) Gen. 24.3: אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני . . . וע״ב הוקבע בישראל מנהג לקרות פרשה זו לחתן ביום חתונתו . . . : eine andere Form dieses Gebrauchs, s. Zunz, die Ritus, S. 15. Ex. 22.17: erwähnt er Glocken: יש להם כלי קשקוש שהם מקשקשים בהם על המגדלים שלהם; Ex. 28.31 erklärt er: מעיל וחוא כדמות גלימא שלנו und beschreibt denselben umständlich. Lev. 1.8 פדר, durch Methatesis gleich mit פרד, bedeute das Fett, welches die Eingeweide von einander trennt und auf die Schlachtstelle des Opferthieres gelegt wurde, das Blutige zu bedecken aus Ehrenbezeugung für Gott: דכן היום מנהג נכבדי ארץ באומות העולם שחם פורשין אותו על הצלי. 74) Gen. 38.18: die Erklärung Nachmani’s, dass פתיל ein Tuch sei, begründet B. mit Folg.: עוד היום מנהג הנכבדים בארצות המזרח שיפרשו אותו על ראשם. Gl. u. Vtr. 26 a: היה מנהג בדורות הראשונות בא״ה כשהיה אחד שולח שליח למי שיהרוג השליח כתב בכתב סימן אחד שהיה קודאין אותו טי ט א ותכף שהיה רואה הכתב היה הורג למי שהביא לו הכתב ההוא; vielleicht & vom griechischen ßavazog? Culturhistoriscli interessant ist seine Bemerkung zu Ex. 25.23: ומנחג חסידים שבצרפת שעושים משלחנם ארון לקבורה להורות כי האדם לא ישא מאומה בידו כי אם הצדקה שעשה בחייו והטובה שהוא מטיב על שלחנו. Tlieilweise anders lautet diese Angabe im שלחן ש״א, S. 208: והנה באזנינו שמענו ורבים ספרו לנו בגדולים שבספרד והפרנסים בעלי אכסניא שנהגו מנהג נתפשט נכבד מאד בעיניהם מימים קדמונים שהשלחן שלהם שהאכילו עליו את העניים בלכתם לבית עולמים שעושין ממנו ארון ולוחות שנקברים בהם..