Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 116

116 Hingegen ist איא״ם aräm (nensp. alambre) — Kupfer, Messing, die Gattung, welche in Jer. 6,28 unter נחשת zu verstehen ist64). Gen. 25,30: האבנים היקיות שבמין האדומות 65מון גרגג״״ן ורומ״ן). Ex. 28,17 ist רובי״ן .Rubin die Ueber- Setzung des Steines אדם; derselbe wird auch, sagt Bachja, ־־= בלא" ש Balax rosenfarbener Rubin genannt.66) Ex. das.: סטרה ein grüner Stein, spanisch סישמ״ה (ed. Pesaro סרשמ״א), vielleicht: Prasio ־= Smaragdtopas? Ex. das. קיבונקולא :ברקת Carbunclo der Karfunkel. Ex. 28,18: מיקא״ד ~ נסך (auch מיקדי geschrieben)? Es muss eine Art Smaragd darunter verstanden werden, da B. das ■hebräische Wort noch mit dem arabischen wiedergiebt. Ex. das. שסיל״י ססיי — Safilo (nordspanisch, statt safiro). Ex. das. סירל״ר. — יהלום Perola — Perle.67) Ex. 28,19: אשטס״סי לשם Topacio Topas. Ex. das. שבו טורקיז״א Turquesa Türkiss. Ex. das. קרשטאל — אחלמה — Cristal Krystall, diesem ähnlich, aber röthlich ist ליאמן? Ex. 20,20: קריאליקא =- ודשיש (ed. Pesaro קריאונ^יקא =־) wahrscheinlieh corncrina (span68), oder cornelma (portug.) Carneol. Ex. das. ־־ אורקל* ־-־ שהם Onique — Onyx Ünichel. Ex. das ישסיז ישסה Jaspe (lat. Jaspiz). Num 16,3*2 übersetzt B. רעש in der von ihm angeführten Erklärung des Nachmani, der das arab xüi• gebraucht, mit dem spanischen ־־^ טרימות״ו terremoto. Num. 19,6: שני תולעת bedeutet nach B die Scharlacharten; (so das Richtige; ed. Pesaro נחושת במקום הזה הוא הנקרא אציי״ר und ed. Krakau falsch: שחבורו עם הברזל עולה יפה ... (אצא״ל. 154) Kirachi übersetzt Jer. 6.28 ברזל mit acero, der B.’s Auffassung eben widerspricht. Im Wörterbuch s. r. נחש erklärt Kimchi die Mischung von נחשת und ברזל: acero. 65) Ed. Pesaro hat גרגונץ das entsprechende spanische Wort konnten wir nicht finden. 06) B. giebt das. eine genauere Bestimmung der beiden Steinarten: רובין והוא גדל במקומות ידועים בים והוא סלע גדול . . . ורוביג״ו ובלאש״ו הכל מין אחד וחתיכה אחת אלא שהרובין הוא אדום בתכלית. 05) So lautet die alte Form des span. Wortes־ s. Diez, Etyrnolog. Wörterbuch der roman. Sprachen, (Bonn, 1887) I. 68) Das. S. 109, die alte Form des Wortes.