Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 5

— 5 המתנועע כמו העיור יניע המצייר ואמנם הוא לא הונע, אמנם מה הענין החמישי תניע הנפש בעלי חיים, כי היא מניעה אותם לתאוה ולרצון ולפועל ולשנוי והיא לא התנועעה באחת מעניני תנועות הגוף, ואף על פי שאין לה בעצמה תנועה עצמית יש לה תנועה מקרית, כמו בהתנועע הגוף מן הבית לעליה נעתקה גם הנפש ק. אך תנועת הגוף הוא בעצם ותנועת הנפש במקרה, והנפש היא המניע הראשון בעצם אלא שכבר התנועעה במקרה, וכשתנוח הנפש ינוה המתנועע בעבורה והוא הגוף, ובנוח הגוף תסור התנועה המקרית ההיא לנפש, כי כל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח וכשינוח ינוח המתנועע בעבורו: עתה נבאר מה היא נפש, כי זה ראוי לחקור כי זאת השאלה גדולה אצל הפילוסופים לדעת מה היא, מהם מי שאמר כי הנפש היא עצם אין נופי מתנועע בעצמו. ואחרים יאמרו כי היא איכות לנוף רוצה לומר שהיא מקרה, [וזה»!) הדעת סתר אותו ר׳ יצחק הישראלי בספר היסודות, שאלו היתה הנפש מקרה היא נמצאת בגופים זולת בעלי חיים, כמו שנמצא שחרות הכושי והעורב שהוא נמצא בגופים אחדים ממין אחר כמו בזפת ובעץ האבנדם, ואין הנפש כן שאיננה נמצאת במין אחר בזולת בעלי חיים. ועוד אמר שאלו היתד, הנפש מקרה או מקרה דבק או מקרה נפרד, ואיזה משניהם, היה צריך לו שיעמוד זוג אחר תחתיו כמוהו ויהי נקרא בשמו וננבל בגבולו והיו שוים במאמר אחר, ואין אנו מוצאים הנפש כן, שאנחנו לא נמצא לה נואל ותמורה שישכון בנוף אחרי הפרדה ממנו, והמות איננו מקרה הפך הנפש, אך היא הפך מציאות הנפש לא הפך לנפש, ואלו היתד, הפך הנפש לא יצטרך שיהיו שניהם שוים בגדר, כמו שני מקרים הפכים אחרים שגדר אחד להם ואין הדבר כן במות ובנפש, כי נדר16) הנפש הוא עצם משלים גוף טבעי חי בכה, וגרר המות אינו כן], ואחרים אומרים כי הנפש הוא הרם פיתגננאניש»!) אמר כי הנפש היא מנין יניע עצמוזי) ודעות רבות נפסדות18) בזה המבוקש ואנחנו נבאר דעות הפילוסופים בצד«!) הנפש. 14) Die Stelle aus Isaac Israeli ist offenbar von Gerson hinzu gefügt, und ist kein Citat aus ״Aristoteles“. 15) Von hier ab fehlen in den Edd. die Definitionen des Pythagoras, Plato und Aristoteles. In Ms. M. K. und 0 sind sie vorlianden. 16) K. פיתאגורויש cf. Frankel-Grätz, Monatschrift 1879 p. 351 Anm. 5. 17) K. הגוף. 1S) fehlt in K. 19) K. בגדר.