Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 12

12 במקרה אם ין לא תהיה הוייתה נצחית בי כל דבר נצחי לא ישיגנו מקרה ושנוי: וראוי לחקור אם הנפש מדבר או מלא דבר, בי יש שאמר שהנפש נבראת מדבר זו מזו, כמו הגוף, כי כמו שבשר הבן מבשר האב והאם, כן הנפש מנפשות האב והאם נחצבת, ואחרים סותרים זה הדבר, ואומרים שאם כן יתכן שיהיו נפשות האבות נחפרות, כי כל דבר נקה מדבר אחד או ילקה כלו ממנו או מקצתו, ישאר חסר. וזו הדעת חלושה מאד, כי מצינו הנר הנדלק מנר אחר איננו חסר. וכן חום האש לא יחסר להולד חום באויר, וכן אור השמש בעצמו לא יחסר בתתו אור באויר. והסכימו במופת שאיננה מנפש האב, אך יש לה התחלה אחרת, ונוכל להביא ראיה מן המפורסם, שאם תהיה נפש מין האדם מן האב והאם, נצטרך לומר כן מנפשות כל בעלי חיים, ואם כן הנולדים מעפושי הלחיות כמיני התולעים וקצת בעלי חיים שנבראים ממזג נתחדש באויר כמו הצפרדעים, או מוג נתחדש בארץ כמו העכברים, אם כן מאין תבא להם נפשותיהם שהרי אין להם לא אב ולא אם. גם במין האדם אפשר לדעת קצת החכמים בלא עזר זכר ונקבה ומאין תבא לו הנפש: וצריך לחקור על השארת הנפש, כי זאת חקירה גדולה אצל הפילוסופים ומחלוקת ביניהם, ויש שהביא ראיה מזה שאמר אחרי שאיננה כה בגוף כמו שבארנו שהיא מתחזקת בעת הזקנה בזמן שנחלשו הכהות הגופיים, א״ב איננה צריכה לגוף ולא תפסד בהפסד הגוף כמו שיפטדו הכהות ההם שהם צריכים לגוף: עוד אמרו והביאו ראיה על השארתה, אנחנו*4) נראה פעולת הנפש יוצאת חוץ מגופה אל הדברים הרחוקים ממנה, כי תחשוב ותדמה כל הדברים התחתונים והעליונים עד נדגל המקיף העליון, ותצייר אותם בשכל ותעמוד על אמיתתם מבלתי שתקבצם אצלה, ואם פועל הנפש יעבור חוץ מגופה יוצא ממנו אל רוחק גדול מבלי הפסד, כל שכן שעצמה היה יותר ראוי בזה מפעולתה שאם לא כן נמצא פעולתה יותר נכבדת ממנה, וזה מן השקר, כי הפעולה באה מאת הפועל ואין הפועל בא מאת הפעולה, מפני שהפועל עצם והפעולה מקרה, ואין ספק שהעצם יותר נכבד מהמקרה, אם כן הנפש יותר נכבדת מפעולתה, ואם פעולתה תעבור גופה מבלי שתפסד, ק״ו שהיא ראויה לוה יותר מן הפעולה, אם כן באמת היא קיימת ונשארת אחרי הפרדה מן הנוף: 44) Ibid. f. 96 col. 4. Z. 3—18.