Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 25

25 סי׳ תל״ה. תשובת כמוהר״ר שלמה ליב כהן רפאפורט יצ״ו. אל כבוד הרב הגדול החכם המפואר מופלא בתורה בחכמה וביראה מוהר״ר מרדכי שמואל גירונדי נר״ו אב״ד לק״ק פאדובה יע״א. זה ימים השגתי אגרת מעכ״ת אשר הגדילה השמחה בלבי. הלא תדע נפשך רב ששוני עת הקשיבו אוני כי במרחקים נקראות מעט ממחברותי ומוצאות חן בעיני גדולים וחוקרים אשר אתה אדוני אחד מיוחד בהם. ולא מעט יעזרו מהללים כאלה למהר ולהאיץ עלי לאמר כלה מלאכתך זאת המשמחת אלהים ואנשים וכן התימותי אותה לולא הטרדות והדאגות אין קץ אשר השתרגו על עוארי מפאת כלכול ביתי ולא יתנו מנוח לגויתי וגם לנפשי. אך לא ארבה דברים בזה שלמה אהיה כמכאיב נפש מאהבי לחנם. ואין לאל ידם להושיעני? בכן נבא נא לדברי מכתבו. אי. בביאור דברי הרמב״ם דל סוף ה׳ ס״ת נראה לי פשוט שכיון לדברי ר״מ ור׳ יהודה במקום הנחת ם״ת בימי משה אם היה עם הלוחות ביחד בתוך הארון אן ^הלןחות הין בתןך ןהם״ת מעד הארןן(־ב״ב י׳,ד א,) ולזה אמר מצוה לייחד לספר תורח מקום ולכבדו. ודברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר כלומר כיבוד מקום שהיה ללוחות הברית בתוך הארון היה גם לכל ספר וספר מחמשה חומשי תורה. ולפי זה סתם הרמב״ם כר״מ אע״ם שר״מ ור׳ יהודה הלכה כר׳ יהודה משום שר׳ יהודה לא חללן כפירוש הברייתא רק תלמודא הוא דאסיק הכי אליביה. עיי״ש. אכן בירושלמי(פ״ו דשקלים סוף ה״א ופ״ח דסוטה סוף ה״א) פליני ר׳ יוחנן וריש לקיש בפלוגתא דא. והכלל דר׳ יוחנן ור״ל הלכה כר׳ יוחנן דוחה את הכלל רר״מ ור׳ יהודה הלכה כר׳ יהודה. ווה כדברי התוספות ברכות (מ״ט ב׳ ד״ה ■ר״מ) ועוד סתמא דלישנא דברייתא אחרת (בירושלמי דשקלים ריש פרק) מורה כר׳ מאיר. עוד שם תני ר׳ יהודה בן לקיש שני ארונות היו וכד׳ אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו וכו׳ ור״ל התורה ולוחות שניות עי׳ יפ״מ והל״ט. ועל שאלתו השניית אודיעו כי יש ויש בארצות שונות בין אחינו המתחכמים בעלי דעות זרות ומוורות לנו ולימודי דתנו הטהורה. אך נסיונות רבות הראוני בשכבר הימים כי לא יוכלו אנשים כאלה לה מאומה. ואין בידם להרע ולהשחית בכל הר קדשנו, על כן לא נירא בהמר ארץ ובמוט הרים, אלף כמוהם יפלו מצדה ורבבה מימינה והיא לעולם עומדת. ועל שאלתו השלישית היאך אדון מחשבות החכם ר׳ משה מדעסויא ז״ל. האמת אגיד כי תמהתי על לשון השאלה. וכי ניתנה בידינו לדון על