Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 26

26 המחשבות? ואם כה נעשה לא נעורר מקברותם בל עתודי ארץ אשר אם נחפש אחרי מחשבותם וסתרי מזמותם מי יודע אם בלבבנו יהיו? הנשוב לואת לקראת נשק. ונחדש מלחמה שוקטת מכבר עם הראב״ע והרלב״ג והדומים להם? הוא הדבר אשר דברתי גם כן להח״ר שד״ל. כי כל מגמתינו תהיה לעמוד רק נגד כל איש מראה מחשבותיו הרעות בעליל ובדברים מבוארים. ולהרוס בניניו עד היסוד בהוכחות ברורות וראיות עצומות. אך לא להעמיק בחדרי לב כל מחבר. כי אז איש לא יוחן בעיני רעהו ופלגות ירביון בישראל. וכי נראה בינינו איש חכם וצדיק מתהלך את האלהים ואת האנשים בתום ויושר ושמעו הטוב הולך למרחקים גם בין העמים. אז נחדה את פניו ונשמח עליו כמוצא שלל רב ונאמר אליו "הרבית הגוי לו הגדלת הכבוד והתפארת" לא ניגע לבהלה לחקור אחרי מומיו רק נתאמץ למצוא יתרונותיו ומעלותיו. וכן נהגתי בספרי הגדול אנשי שם, קרבתי כל ארם גדול אשר עשה לו שם בארץ ובכל מאמצי כח יגעתי לגול מעליו אבני מעמסה אשר העמיסו עליו גם המשכילים מעמינו. וה׳ לי כעוזרי כי הצליח הדבר בידי. ולדוגמא ידידיה האלכסנדרי הנרדף לדעתי בחנם מבעל מאור עינים וכן יוחנן שר צבא הגדול שבישראל בעת חרבן בית שני אוהב עמו עד להפליא ולבו עז כארי ולא ישוב מפני כל, ושנוא מיוסף בן מתתיהו הכהן הסופר רק מקנאת לב כאשר בררתי הדבר היטב.*) וכדומה עוד חכמים אשר רצו קצת מתקנאים להבאיש את שמם ולדחות אותם או את ספריהם מקהל ישראל. יותר מזה עוד הראה רבינו הקדוש בחבור המשנה שלו כי אסף לתוכו גם דברי אלישע בן אבויה האיש הנודע בומנו למתנגד אל כל חכמי תורה שבע״פ. והזכיר שמו ומאמרו לטוב, וכמוהו הלך הגאון בעל ם׳ היוחסין(ד׳ קראקא דף כ״ג) שמנה אותו (נגד הרמב״ם ז״ל) בין ארבעים חכמים שנזכרים במשנה רק פעם אחת ואמר שם ודיל ואני ידי פתוחה לקבלו כיון שרבינו הקדוש שאנו לומדים מדותיו ותורתו הזכירו עם אבות העולם ובו׳ וא״כ בעל הרחמים .... יכניסהו לאור החיים. ע״כ. וכן ראוי לנהוג עם כל חכם מצויין הנאסף אל עמיו ולא עזב את דת מולדתו ולא חילק את העם למחלקות ולא עמד בראש איזה כת חדשה. אכן זה משה האיש המדובר ממעכ״ת ידענו מה היה לו כי הלך בדרך התורה כל ימי חייו ולא עבר אף על דבר קטן מדברי רו״ל. ונם דבריו ביסודי הדת מבוארים כשמש בצהרים, כי האמין בהופעת התורה והנבואה מן השמים וכל הנמשך ממנה. ובחכמה רבה הנין עליה ועל כל דתינו לפני בל חכמי העמים העומדים ושומעים את מליצותיו הצחות והנעימות. הנהיה *) עיין גם מ״ש הרב ז״ל במכתבו הנדפס בראש ס׳ קורא הדורות לד שלום הכהן (ווארשא תקצ״ה). שזח״ה.