Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 27

עוד רפויי יד מלקבלו ולמנותו בין חכמינו השליטים והיראים? הנרים עטרת תפארת מה מראש ישורון? או נעמיס על ראשו אשמת איש אחד (דוד פרידלענדר) אשר יתפאר לאמר תלמידו הוא? ואשר רק לכסות את בשתו ורוע דרכו נגד דרך הישר של האיש אשר יחשוב למורו ורבו, ואמר כי כזה וכזה הוא תכלית כוונת החכם וכה שמע ממנו מאוזן לאוזן? ומי יאמן לו כזאת נגד דברים מבוארים של ר״מ מנדלסון המורים ההפך? כאשר הטיב לדבר בזה הח״ר יש״ר בביאורו לם׳ בחינת הדת. ופה המקום נם כן להעיר על דברת בני אדם הנוהגים להביא ראיה על מחשבות וסתרי רעיונות של כל חכם מדרכי איזה תלמיד, ויביאו ראיה לזה משנת רז״ל הנודעת באבות תלמידיו של אברהם אבינו ע״ה ותלמידיו של בלעם הרשע, שבכוונה נתנו סימני ההבדל רק בין התלמידים ולא בין א״א ובלעם עצמם, כי המורה יוכל להסתר ולהתחפש ולהעלים רוע לבבו, אך התלמידים מראים בעליל מד, היה בלב מורם ורבם. כאלה דברת ההמון. אולם הנסיון יורנו ההפך. כי כבוד הוא מאד לאדם גדול ומצויין הנעלה על כל בני דורו ועל הרגיל והנהוג בדעות להכניס בלב כל תלמידיו את כל אשר יגע וחקר ומצא. וביותר בהראות להם הגדול בהגיוני הנפש לאמר עד פה תבואו ולא תוסיפו ועל זה יאות מאד המקרא צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. ויעידו על כל זה חכמים וצדיקים כמו אנטיגנוס איש סובו ר׳ יהושע בן פרחיה, רבן גמליאל הזקן, רב יהודאי גאון, רב סעדיה גאון, וראב״ע ורמב״ם דל, ועוד כמה חכמים. והמשנה באבות בהכרח כוונה אחרת יש בה לדעתנו, כי מי המה תלמידים של א״א ע״ה הם בניו, הלא בני ישמעאל ובני קטורה הפלגשים שלא למדו כלל דרכו ומדותיו, או הארצות אשר קרא שמה בשם הי. אמנם נשארו עוד אחרי למודיו עע״ז כנודע מהם. אלא ודאי שהמשנה מדברת פה ברמז על הדת החדשה שהתחילה לפרוח בימיהם וקראה למחזיקים בדתנו הטהורה תלמידיו של א״א ע״ה כי הוא אבינו ומורנו הראשון באמונה ובהודעת שם הי בכל מקום בואו. ולמחויקים בדת החדשה תלמידיו של בלעם הרשע,*) וזה רמז נכון וסימן מובהק שנודע איך גינו לבלעם הרשע מהנבלות שעשה ואעפי״ב עשה עצמו לנביא אשר רוח אליה על לשונו רק מצד הטומאה. ומה נפלאו לפי זה סימני ההבדל שנתנו שם בין התלמידים, ומובנים עוד יותר ליודע דרכי ראש המדברים אז מדת החדשה בספריהם המלאים גאוה והתפארות שקר. וכמה פעמים דברו במשניות קדומות מעניינים אלו רק דרך רמז כמו כל כנסיה שהיא לש״ש ואינה לש״ש. הכוונה לדעתי על הכנסיות אשר המתחדשים החלו לעשות *) בהשערתו זאת קדם הרב ז״ל להחבמים בעער ויאסט (תולדות הכתות ח״א 405) וג״ג (מ״ע ת״ו 81) ולעווי בס׳ המילין. שזח״ה.