Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 28

28 אז בעיר ועיר, והם רדפו בזה דרכי קדמונינו אנשי כנסת הגדולה דל אשר אחרי שוב הגולה מבבל נתכנסו לשם שמים כפעם בפעם •לערים שונות להחזיק הדת ולעשות סייגים ותקנות כאשר'בררתי הדבר היטב במקומו. והאירו יותר את הרמז באבות דד נתן(סוף פ, מ,) כנסיה לש״ש וו אנשי כנסת הגדולה ושאינה לש״ש זו דור הפלגה ור״ל שהפליגו עצמם ועשו פלגות בישראל ולא אוכל להאריך כאן יותר. ורעיונות אלו יוליכוני אל מה שהבאת מהכומר די רוסי אשר דבר באדם הגדול רמ״ד דל, כי אם הרבה האיש ההוא (רוסי) להטיב עמנו בידיעותיו בספרינו הקדמונים וברשימותיו היקרות. אך ככל זאת בין המטרים הוא אשר דמו לנו בכל עת להכרית שמנו ודו ואשר קועים מכאיבים אנחנו בעיניהם ויחברו תמיד ספרי אולת נגד דתנו. וגם הוא עשה כמוהם כאיזה חבורים על ענין זה. וכשמעו איך נהג רמ״ד דל נגד לאוואטר הכומר ואיך נזנחו עד שהודה לאוואטר ברבים כי ינחם על אשר עשה, לא היה יכול לכבוש את כעסו עוד ואמר על רמ״ד מה שאמרו שונאיו הסכלים גם מאחינו כי דרך אחד לכולם אם גם רחוקים וה מזה כמצב ובזמן. ודי בזה. על אודות פאר עמינו הרב ר׳ משה חיים לוצאטו זצ״ל, חלילה וחלילה לנו למשוך ידינו ממנו אף רגע, כעבור כי נודעים מאתו איזה כתבים מימי ילדותו אשר זחה רוחו עליו והחזיק עצמו למשיח [אמר המחבר (מש״ג) לדבר הזה יסלח החכם רפאפורט כי מעולם לא עבר על דעת הרב לוצאטו להחזיק עצמו למשיח אלא אויביו העלילו זאת עליו להיות כי באותו הזמן היו כמה סכלים המאמינים בשבתי צבי, אבל החסיד לוצאטו נאמן היה לעולם עם אלהי ישראל ולא סר מתורת ה׳ אפילו קוצה של ירד, וכבר ספרו הנחמד מסילת ישרים יעיד על זה]. וכמה גדולים זקנים נכשלו בסכלות כזאת ובהם הגאון בעל אור החיים*) דל והדומים לו. אכן ספרי ר׳ משה חיים לוצאטו הנפלאים אשר לפנינו יעידון וינידון גם על רוחב לכו גם על טוהר רוחו בעת היה לאיש ויהיו תמיד למופת ולתפארת לישראל. ומי יעיד לנו תעלומות כמה וכמה גדולים מפורסמים איך נהנו בימי ילדותם. אולם עינינו תחזינה רק יפי התואר כאשר נצב לפנינו ולא נחקור אחרי הלוח כי עץ הוא מיער כרתו ולא אחוז עירוב הצבעים, כולנו נעבור דרך כלתי נקי עד כי נולד, ואחרי כן הננו כמה שנים ילדים מלוכלכים מבלי דעת מאום ברע ובחור בטוב. וככה יארך הזמן עד נתגדל ונבוא לשנות גבר, ואז יחל להתראות יתרון האדם בחלק אלוה ממעל אשר ניתן לו, ובעור אל דעות יוכל לעוף בשכלו עד מעלת שרף מעופף. ד,יתכן לנו לזרוק *) כמדומה לי שצ״ל *בעל תורת חיים" והוא הג׳׳מ אברהם חיים שור. עיין מכתבו בס׳ אלים להיש״ר מקנדיאה דף מ״ה מדפוס אמשטרדם. שזח״ה.