Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 30

30 יחויר אצל אשם ר״ל לכהן השני שהאשם אצלו והוא לאו בעל דכרים דידיה ומהראוי שיחויר הכהן למי שקבל ממנו ור״ל אל הנותן והוא יתנהו לכהן שבמשמרתו ולמה יחזיר הכסף מיד הכהן זה ליד הכהן אחר אשר לא קבל ממנו כלל? אכן הכתוב ונתן לאשר אשם לו מורה בעליל שעבודא דרי נתן שכיון שנתן הגזלן האשם ליהויריב נתחייב לו כבר גם הכסף, וידעיה שקבל ממנו שלא כדין נתחייב להחזיר לנותן החייב ליהויריב ולכן מוציאין מידעיה ונותנין ליהויריב. וזה דבר יקר אצלי. עוד דבר לי אל כבוד תורתך, לזאת יסלח אדוני כי דברתי הרבה בלשון נוכח, ומה אעשה ורוח לשון עברי ישנא את לשון נסתר? ירים ה׳ את כסאך מעלה מעלה, תגדל ותעש שם כחפץ אוהבך ומוקירך מאד הכותב וחותם פה לבוב יום ו׳ יי כסלו תקצ״ד. שלמה יהודה ליב כהן רפאפורט. סי׳ תל״ו. תשובה אל החכם הנזכר*) (מרמש״ג דל). אלהים יענה את שלום הרב וכוי ולעשות ככל הכתוב בו, (מכאן עד ״יכירו האמת״ נשמט בכ״ח ח״ב ע׳ 55). איני אומר לחרף לגדף ולקלל את המחברים שהפכו עורף לתורה שבכתב או שבעל פה, אבל חייבים אנחנו לגלות חרפתם בקהל ולפרסם מומי מחשבותם הרעות הפזורים בכל חבוריהם למען הציל את עדת ה׳ מגלות למקום מי הרעים ולא ישתו התלמידים הבאים אחרינו שורש פורה ראש ולענה וימותו מיתה נפשיית ונמצא שם שמים מתחלל. וחייבים אנחנו להודות ולהלל להחבם היש״ר שהתחיל ולהחכם השד״ל המתמיד להפעיל טענותם ארצה. וכן נמצא עתה בעיר טריאסטי חכם אחד ר׳ יוסף מטיוולי שמו שבהעתקתו קורות הכתות מהח״ר פרץ בער ללשון איטלקי כותב נגד האפיקורסים הללו בכל תוקף כשגם כי לא ישרו בעיני כל ההערות שכותב המעתיק הנזכר בתוך החבור, עכ״פ הצלה פורטא מיד,א הדא להקהות שיני רשעי ופריצי הדור עד אשר יתוקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יכירו האמת. עתה אבא לקרוא אחריך וכד (כמ״ש בכ״ח ח״ב ע׳ 55). *) מכתב זה נדפס בב׳י׳ח ח״ב ע׳ 54 והדפסתי פה מה שנשמט שם. שזח׳־׳ה.